לתרומות לחץ כאן

שעוונית אחת לבשר וחלב

שאלה:

בס"ד

1.האם ניתן להשתמש במפת שעוונית אחת לארוחה חלבית או לארוחה בשרית עם ניקוי במטלית בין הארוחות?

2.
צלחת פורצלן בשרית שהיה בה אוכל פרווה חם מאד.

הצלחת הונחה על המפה הרגילה (שעוונית)
שמשמת לארוחה חלבית או בשרית..
רק שלא ממש זכור אם ניקו אותו מהארוחה של אתמול חלבית.

אין סימנים של משו חלבי על האזור שהונחה הצלחת.

האם הצלחת בסדר?

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אין להשתמש באותה שעוונית לחלבי ובשרי היות וברור שבסוף נכשלים, כמו כאן שאתם כלל לא יודעים אם המפה היתה נקייה או לא, גם מצוי שלא מנקים היטב וסופו ודאי למכשול. למעשה עכשיו הצלחת כשרה, אבל להבא יש לייחד שתי מפות נפרדות.

שבת שלום.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. זה חמור מאוד שלא לנקות, אבל בימנו שאוכלים עם צלחות ולא ישירות על השולחן, שעווניות נפרדות זו רק חומרא, זה מנהג חשוב אבל לא עיקר הדין.
    כך פוסקים רבים מבתי ההוראה בארץ, אבל כאן באתר מחמירים ומורים שאין לעשות כן, ואני מכבד את זה מאוד!

  2. כך גם אני שמעתי פעם כאמתלא בשם רבנים ,שבגלל שאוכלים מצלחת ולא ישירות מהשולחן זה טעם להקל לא להצריך שני מפות,
    אבל לדעתי מהב"י כלל לא משמע שבזמנם היו אוכלים על השולחנות, אלא שזה זהירות יתירה.
    ואשמח לקבל תשובה.
    זה לשון הבית יוסף:
    וכתוב בהגהות אשירי בשם א"ז מצוה מן המובחר היכא שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך להעביר מעל שלחן הלחם וכל המאכל שעלו עם הגבינה על השלחן ואח"כ יביא בשר ויאכל: וכתוב בתשובות להרמב"ם סי' קע"ב שאסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר שא"א שאין עליה כמה טיפי בשר ולא מחמת שנבלע בתוכה אני אומר שהבלוע אינו יוצא אלא ע"י דבר חם ואי משום הא היה אסור להניח עליו גבינה חמה אבל הצוננת לא אלא שאני אומר וכן אמת שלכלוכי בשר יש עליה שהרבה פעמים יש נופלים עליה טיפי התבשיל וכן שמניחים עליה סכין שחותכין בה הבשר וכל שהוא בעין כשמניחים עליה גבינה בין חמה בין צוננת נוגעים זה לזה לפחות והדחה מיהא בעי (עד כאן).

    "שלכלוכי בשר יש עליה שהרבה פעמים יש נופלים עליה טיפי התבשיל" – משמע שלא החשש בהחלפת מפות הוא הרחקה ,
    וכן מהלשון "פעמים", שזה לא בטוח יקרה אלא הרחקה שזה לא יקרה, כי זה קרוב לקרות כשזה אותה מפה.
    ואם ככה לא ברור למה מנסים להגיד שמדובר שאז אכלו ממש על אותה מפה שאז וודאי שהיו קרובים ממש לאיסור ולא היו משתמשים בלשון של הרחקה.
    ב.קשה לי , למה מניחים שבימיהם לא אכלו על צלחות כמו בימינו,
    יש הרבה הלכות מהרשאונים ועוד לפני שנוגעים לכלי אכילה, בברכה(אשמח לתשובה).
    גם לצלחת כגון לא לאכול מאותה צלחת (ואני מתנצל להביא הוכחות, שמסתמא פזורות ).

  3. התגובה שלפני כותב שהיום "כשאוכלים מצלחת החלפת מפה זה חומרה"…

    אני לא מבין איך מסיקים את זה?
    !(א.שמה שנאמר
    לא תקף לימינו?!,ב.והטעם נשמע שבימיהם לא אכלו מצלחות? ) ולי נשמע שאע"פ שבימיהם אכלו מצלחות כמו בימינו הצריכו להחליף מפה.
    ואם הכוונה, שאפילו שבימיהם אכלו גם מצלחות וגם מהשולחן, ובימינו רגילים לאכול רק מהצלחת זה גם לא נכון(לחם/פיתה/בגט בקביעות על שולחנות בלי צלחת,וגם לפעמים נופל מהצלחת אוכל ומכניסים ישר לפה).
    וגם מהבית יוסף הנ"ל נראה שהאיסור הוא גם הרחקה שלא יתערב בשר וחלב בכלל.

    *תיקון: "משמע שהחשש בהחלפת מפות הוא הרחקה "

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל