לתרומות לחץ כאן

תנאי של האמא בירושה

שאלה:

בוקר טוב לרב,
לפני כשלוש שנים אמנו הלכה לעולמה.
הורי התגרשו לפני כשש עשרה שנה, בהליך שבסופו אבי ויתר על חלקו בבית, והבית עבר לבעלות אמי.
במהלך השנים שקדמו ללכתה הדגישה אמי כמה פעמים בפנינו, ילדיה, שברצונה שהבית יעבור אלי, מאחר ואני השתתפתי כלכלית בניהול הבית לאחר הגירושין ולאחר מכן בחלק הקטן הנותר מהמשכנתא. כשנה לפני פטירתה אמרה אמא לאחותי כי אם חלילה יקרה לה משהו היא מבקשת "שאבא לא ייגע בבית", במילותיה, פחות או יותר.
כעת, שלוש שנים אחר כך, אבינו הוא ההורה בחיינו ואנחנו אוהבים אותו, דואגים לו ומחוייבים לו ולרווחתו והוא גם היה לצד אמי במחלתה וסעד אותה עד הסוף. יש לנו רצון ועניין מובהקים בטובתו.
אחיי חושבים שאין מניעה שאבא יגור שם, מאחר והוא יגור בכבוד ובנוחות והבית יישאר עם משפחתנו ולא יימכר.
מבחינתי, אין שאלה האם לקיים את מצוותה או לא. היא נלחמה על הבית במאמצי על ובקושי רב, על מנת ליצור לכולנו מקום ומשפחה בשנים הקשות.
לדעתי בקשתה עומדת ולאבא אפשר וצריך למצוא פתרון טוב ומוסכם יחד. הקושי שלי עולה לאור העובדה שאני בדעת מיעוט (למרות שמה שאחליט יהיה מקובל על אחיי באהבה והסכמה) ולאור העזרה הרבה שהבית ייתן לאבי.
מה דעתך עלי לעשות?
תודה!

תשובה:

שלום וברכה,

מותר לתת לאבא לגור בבית אבל לא לרשום את הבית על שמו ולא לתת לו שם חזקה בבית, שיהיה לאבא מגורים כאורח בבית.

בהצלחה.

מקורות:

הבקשה של האמא שהאבא לא יגע בבית אפשר לפרש שלא לתת לו חזקה בבית אלא הבית יעבור לרשות הבנים. וכיון שהבית ברשות הבנים אין מניעה לתת לאבא להתארח בבית אפילו אירוח קבוע.

מצד קניין ממוני אין משמעות לדיבר שאבא לא יגור. אדם יכול להחליט [בתנאים מסוימים] מי יקבל מהעיזבון ומי לא, אבל אין אפשרות לקבוע שפלוני לא יקבל. הלכות של מצווה לקיים דברי המת לא שייך כאן כמבואר בשו"ע סימן רנב. 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה רבה.
    זאת אומרת שברגע שנעביר את הבית לרשותי, אוכל "לארח" בו את אבא עד 120, מאחר והפרשנות של מצוות אמא (לנתק את אבא מקשר לבית) היא רק על הבעלות/קניין ולא על שהייתו בו?

  2. מותר לך לארח את אביך. גם בגלל הפרשנות. וגם מטעם נוסף שהדירה שלך ואין אפשרות לאמא לקבוע על הירושה במקרה זה.

  3. בוקר טוב, עוד בירור קטן ברשותך:
    בהנחה ואני אהיה בעל הבית עוד זמן מה ואעדיף לא "לארח" שם את אבא, למכור את הבית, לצאת מהדירה השכורה ולקנות לעצמי בית (כמובן שיחד עם אחיי נבחר לאבי פתרון טוב, מקובל עליו ומשמח), כמו שאמי תמיד ביקשה ורצתה –
    אין פה עניין של כיבוד אב?
    זאת אומרת, אם לא אאפשר לו לגור שם עד 120, הדבר שם אותי ואת עתידי במרכז ולא את מה שהוא היה הכי רוצה, שזה לגור בבית שהיה של אמא ושלו, אפילו בתור אורח שלי?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל