שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
אחד אמר שעץ שהנוצרים שמים בביתם קרוב לאיד שליהם, מקורו שלפני הרבה זמן באו אנשים שעובדים את העץ עצמו להצטרף להטועים אחרי באותו איש לעבוד את העץ ואת באותו כופר. וזה מקור הדבר.
הרי בתורה כבר נודע לנו על עכו"ם עובדי אלילים שעבדו לאשירה. אבל האם כן הדבר אצל אותם טועים? או להכי היותר העץ היה נוי לע"ז אם תאמר שעבדו פסל אותו איש או סתם נוי בעלמא לשם האיש?
נפקא מינה מה יהיה דין עץ כזאת בימינו? לפי עניות דעתי היום שום עכו"ם פה ובהרבה מדינות ההולכות אחרי טעות אותו כופר לא עובדים לעץ זאת כלל והנראה שזה רק תרבות רע בעלמא שכשם שהפוסקים אומרים שהגוים ההולכים בטעות של אותו איש אינם ממש עובדי כוכבים אלא הולכים בטעות אבותיהם ואין זביחה והקרבת קורבן לאליל היום אז לא ממש ייחשב כעבודה זרה ממש אינו אלא הכתות האומרות שהאיש כופר ההוא אלוקים או סוג של אלוקים אז מי שמאמין בזה ממש אז עכו"ם לכל דבר. אבל הנראה שרוב אנשים לא איכפת להם מזה אלא סתם מנהג רע שירשו.
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
עץ האשוח אינו עבודה זרה, זה יותר מנהג תרבותי חגיגי שמסמל פריחה לכן בוחרים עץ עד שאינו נשיר, אבל כיון שהוא מסמל את יום אידם ודאי אסור להכניסו לבית.
מקורות:
עי' שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמב סעיף ט לגבי איסור אשירה שכך כתב: האשרה, בין שהיתה נעבדת בין שהיתה עבודת כוכבים מונחת תחתיה, אסור לישב בצלה (ל' רמב"ם שם דין י"א). ואם יש לו דרך אחרת קצרה כמוה אסור לעבור תחתיה. ואם לאו, עובר תחתיה כשהוא רץ. ( ודוקא לעבור תחתיה, אבל לעבור בצלה בכל ענין, שרי) (ר"ן פ' כל הצלמים). וכותב הפתחי תשובה שם בס"ק ג' וזה לשונו: בין שהיתה נעבדת בין כו' עי' בתשובת שב יעקב סימן ל"ד דבאין בו לא הא ולא הא מותר ליהנות ממנו אף לכתחלה אף ששמה אשירה ובל"א איין לינדין בוים ע"ש:
ובעיקר הנידון לגבי הנוצרים האם הם עובדים עבודה זרה, יעויין בדברי הרמב"ם בפי' המשניות על מסכת עבודה זרה שכתב וזה לשונו:"אלו החגים הנזכרים היו מפורסמים באותו הזמן אצל הנוצרים והנלוים אליהם. וכן כל חג אצל כל האומות בכל גלילות הארץ, אם היו עובדי עבודה זרה, יחויב בהם מה שזכר. ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה, ויום ראשון הוא מכלל אידיהן של גויים, ולפיכך אין מותר לשאת ולתת עם מאמין המשיח ביום ראשון כלל בדבר מן הדברים, אלא נוהגים עמהם ביום ראשון כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה ביום אידן, וכך ביאר התלמוד".
והנה השולחן ערוך [יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנא סעיף א] פוסק להלכה את הדינים והאיסורים שיש בעבודת הכוכבים ובעובדי הכוכבים, וזה לשונו: דברים שהם מיוחדים למין ממיני עבודת כוכבים שבאותו מקום, אסור למכור לעובדי אותן עבודות כוכבים שבאותו מקום. ואם קונה הרבה ביחד, שניכר הדבר שהוא קונה אותם לסחורה, מותר. וכן אם אומר שצריך אותם לדברים אחרים, והישראל יודע שכדבריו כן הוא, מותר. ודברים שאינם מיוחדים לה, מוכרים אותם סתם. ואם פירש העובד כוכבים שהוא קונה אותם לעבודת כוכבים, אסור למכור לו אלא אם כן פסלן מלהקריבו לעבודת כוכבים. הגה: אסור למכור לעובד כוכבים מים, כשיודעים שרוצה לעשות מהם מים להטביל. (תא"ו ני"ז). היו מעורבים דברים המיוחדים עם דברים שאינם מיוחדים, כגון לבונה זכה בכלל לבונה שחורה, מוכר הכל סתם ואין חוששין שמא ילקט הזכה לבדה לעבודת כוכבים. וכן כל כיוצא בזה. הגה: ודוקא לכהן או לעובד כוכבים, שחזקתו שיקטיר הלבונה לעבודת כוכבים, אבל לסתם עובד כוכבים, שרי. י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. (מרדכי דפ"ק דע"ז). ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (ר"ן שם ובתוספות ואשיר"י והגמ"ר פ"ק דשבת לדעת הרב). וכתב שם הש"ך שהיינו בעכו"ם ולא בנוצרים דאז וזה לשונו בס"ק ז': ונהגו להקל. לשון ד"מ מיהו בזמן הזה יש להקל מטעם דמקילין להשתתף עמהם עכ"ל ר"ל כמ"ש בא"ח ס"ס קנ"ז דבזמן הזה מותר להשתתף עמהם שכוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים ודבר אחר ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור שאין בני נח מוזהרין על השתוף וה"ה הכא:
ועוד עי' בזה במהר"ל שכתב בספר באר הגולה שם: לא אמרו חז"ל דבר זה אלא על העכו"ם שהיו בזמניהם שהיו עובדי כוכבים ומזלות ולא היו מאמינים ביציאת מצרים ובחידוש העולם. אבל אלו הגוים אשר אנחנו האומה הישראלית חוסים בצל שלהם ומפוזרים ביניהם הם מאמינים בחידוש העולם וביציאת מצרים ובעיקרי הדת וכל כוונתם לעושה שמים וארץ כמ"ש הפוסקים והביאו הרמה (או"ח קנו) לא די שאין איסור להצילן אלא אפילו אנחנו מחוייבים להתפלל בשלומן וכאשר האריך בזה בעל מעשה ה' בסדר ההגדה. [ואמנם היינו לגבי הדין דמורידין ולא מעלים, ומ"מ יש לעי' אי עפ"ד י"ל כן גם לגבי הנידון דע"ז]
