מצות ציצית – בתליית החוטים או בלבישה?

שאלה:

שלום,
מה בדיוק כוללת מצוות ציצית? האם זה ששמים חוטי ציצית בבגד ( טלית קטן/גדול) בעל ארבע כנפות? אז איך מקיימים מצווה זו כאשר קונים טלית שבאה כבר עם ציציות מחנות שהיא כבר עשויה?
או שהמצווה דווקה בלבישה (עטיפה)?
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

מצות ציצית מתקיימת לא בתליית החוטים, אלא בלבישת בגד ארבע כנפות שיש בו ציציות שנתלו בכנפותיו לשם מצות ציצית. לכן חובה לברר מי הוא זה שתלה את חוטים בכנפות? האם זה נעשה לשם מצוה? האם זה לא נעשה במקרה על ידי מכונה שלדעת הרבה פוסקים זה פסול? לכן טלית מצויצת קונים רק אצל יהודי ירא שמים שניתן לסמוך על מילתו שהכל נעשה לשם מצות ציצית כדת וכדין.

לזהירות הראויה כמו שהסברנו במצוות הציצית יש שכר רב ועצום וכמו שנאמר בגמ' במסכת שבת דף לב עמוד ב' בזה הלשון, אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר כה אמר ה' [צבאות] בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו', ע"כ לשון הגמ'. וכך גם כתב הרמב"ם בהלכות ציצית (יג ב) לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יי'. סליק הלכות ציצית.

מצרף לך גם מאמר שפירסמנו בעבר על מצוות ציצית:

1. בדברי רבותינו מצינו כמה טעמים לכך שנצטוינו לקשור ציציות דווקא על בגד שיש לו ארבע כנפות:

לדעת רש"י (במדבר טו לח) מצות ציצית באה להזכיר שהקב"ה הוציא אותנו במצרים וארבעת הכנפות הם כנגד ארבעת הלשונות של הגאולה שנאמרו במצרים (שמות פרק ו פסוקים ו-ז) "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי". (מקור דברי רש"י במדרש אגדה בובר במדבר טו לח).

לדעת הרשב"א (שו"ת ח"ז סי' תקלח) ארבע הכנפות הם כנגד ארבע רוחות השמים, לרמוז לנו שביום הדין לא יוכל אף אחד להסתתר באף אחת מארבעת פינות בעולם.

לדעת הטור והשו"ע (או"ח סימן כ"ד) המצווה באה לומר לנו שלאן שנפנה בכל ארבעת קצוות העולם נזכור את התורה והמצוות.

לדעת האור החיים (במדבר טו לט) נצטווינו לקשור ציציות דווקא בבגד של ארבע כנפות לרמז לנו שהקב"ה הוא הבורא של ארבע קצוות תבל והוא השולט עליהם. ולכן לא נצטווינו לקשור ציציות בבגד של שלושה או חמשה כנפות.

לדעת הרוקח (על  התורה, במדבר טו מ) ארבעת הכנפות הם כנגד ארבעת החיות שבכסא הכבוד של הקב"ה. (וכך כתב גם ביאור הגר"א לתיקונים, זוהר חדש, פג ע"ב, והובא בסידור הגר"א שיצא לאור ע"י רבי נפתלי הערץ הלוי) [וכעין זה כתב המלבי"ם (במדבר טו לט) שארבע הכנפות הם כנגד ארבע האורות המתפשטים בכל עולם ועולם עד שראוה החוזים בעולם היצירה כארבע חיות הנושאות את כסא הכבוד].

2. בדברי חז"ל ובדברי הראשונים שהבאנו לעיל לא מצינו שנצווינו לקשור ציציות דווקא בבגד של ארבע כנפות, מפני שזה היה הלבוש איתו היו רגילים ללכת בתקופה בה ניתנה התורה [לפני 3335 שנה].

אבל הראשונים כתבו לגבי תקופת התנאים [לפני כ2000 שנה], שבימיהם הבגדים היו עשויין בצורה של ארבע כנפות (תוספות שבת לב ע"ב ד"ה בעון, בבא בתרא עד ע"א ד"ה פסקי, ערכין ב' ע"ב ד"ה הכל. רבינו יונה ברכות יא ע"א ד"ה לא יהלך, ושאר הראשונים במקומות הנ"ל). ובכך ביארו הראשונים את דברי הגמרא (שבת לב ע"ב, מנחות מא ע"א) שמי שאינו הולך עם ציצית נענש, וביארו שבימי התנאים כשהיו האנשים רגילים ללכת עם בגד  של ארבע כנפות, מי שנמנע מכך בכוונה והולך עם בגד שאינו של ארבע כנפות כדי להפטר מקיום מצות ציצית נענש. אבל – כותבים הראשונים – בימינו שהאנשים לא רגילים ללכת עם בגד של ארבע כנפות מי שילך עם בגד שאינו של ארבע כנפות לא יענש. ועוד כתבו שכיון שבימיהם כל בגדיהם היו כולם עם ארבע כנפות התירו ללכת לבית הקברות כאשר לבושים עם אותם בגדים, אבל בימינו שאין כל בגדינו עם ארבע כנפות – כותבים הראשונים – אסור ללכת לבית הקברות עם בגד של ארבע כנפות שקשורים בו ציציות לבית הקברות משום לעג לרש (רבינו יונה שם), וכך נפסק להלכה (טור ושו"ע סי' כג).

ומפני שבזמנינו רוב הבגדים אינם עם ארבע כנפות, נוהגים ללבוש טלית קטן כדי לקיים את מצות ציצית במשך כל היום, ומצינו לכך אף מקור בדברי הגמרא (שבת קיח ע"ב) שרב נחמן השתבח בכך שלא הלך ארבע אמות בלי קיום מצות ציצית על ידי לבישת בגד שחייב בציצית.  וברמב"ם (הל' תפילין פ"ד הל' כ"ה) כתב שהאמורא רב תלמידו של רבינו הקדוש לא הלך ארבע אמות בלי ציצית. עניין זה שלא ללכת ארבע אמות בלי ציצית הוזכר גם בטור (אמצע סי' ח') ובמשנ"ב סי' ח סק"א, ובהרבה פוסקים.

וכך כתב הרמ"א בדרכי משה (סי' ח' אות ג'): "המדקדקים [במצוות] לובשים ארבע כנפות כל היום תחת בגדיהם, כדי שלא יהיו בלא ציצית כל היום". וכך כתב גם בשו"ת רדב"ז ח"א סי' שמ"ג, ערוך השולחן סימן ב', ובשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סע' מט כתב בשם המהר"י אלגאזי שלא להורידה אפילו מחמת החום. ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סע' ד) כתב שכיון שנהגו כל ישראל ללבוש בגד שחייב בציצית, אסור לשום אדם לעבור על כך, שזה נחשב כמנהג  שמחייב כל אדם.

3. לא ברור מתי הומצא הטלית קטן. ובדברי הראשונים הזוכר הטלית קטן לראשונה בדברי רבינו הרא"ש (הל' ציצית סי' כ'), שחי לפני כ700 שנה.

בנוסף מצינו בדברי האר"י [רבינו יצחק לוריא שי לפני כ450 שנה] (פרי עץ חיים, שער הציצית, סוף פרק א') שכבר דוד המלך [שחי לפני כ3000 שנה] לבש טלית קטן כל היום וכל הלילה, והוכיח כן מכך שמסופר בגמרא (מנחות מג ע"ב) על דוד המלך כשהגיע לבית המרחץ דאג מכך שהוא ערום מן המצוות, ומשמע שכל זמן שהבגדים היו עליו לא היה מצב שהוא ערום מהמצוות, ומשמע שלבש טלית קטן. והובאו דבריו במגן אברהם (סי' כ סק"ב).