לתרומות לחץ כאן

איך מותר לענות על תשובות בדיני ממונות ב'אתר דין'?

שאלה:

אני רואה המון פעמים באתר שעונים על שאלות בחושן משפט, ואני תוהה מה עם הגמ' בסנהדרין( ז: ) (דברים א, טז) ואצוה את שופטיכם בעת ההיא אמר רבי יוחנן כנגד מקל ורצועה תהא זריז (דברים א, טז) שמוע בין אחיכם ושפטתם אמר רבי חנינא אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו

תשובה:

לאחרונה הוקמו כמה וכמה בתי הוראה לדיני ממונות, ויש לדון האם יש היתר להשיב על שאלות בענייני מממונות בשמיעת צד אחד.

בשו"ת אבני שיש ח"א סי' מ"ג כתב כמה טעמים להתיר לענות לשואל בענייני ממונות, למרות שהצד השני לא מתייצב עמו שם.

א. אם בעלי הדין נמצאים במקום רחוק מהדיין ואינם יכולים להופיע בפניו. וכן מוכח שתשובת הריב"ש בסי' ה' שהשיב לאחד מבעלי הריב על שאלתו, וכתב לו בהתנצלותו, אף כי אין מדרך בעלי הוראה להורות בריב אם אינו נשאל משתי הכתות וכו', אמנם להיות הדרך רחוק בינינו לא אשיבך ריקם יע"ש. וכדבריו כתב גם בסימן ע"א, והשיב לבע"ד עצמו בלי התנצלות להיות השואל חתנו וחכם ומבין מדעתו וקים ליה בגוויה שלא ישנה דבר. נלמד מדבריו דאין כאן לתא דאיסורא ופעמים שאתה מתעלם להשיב בהיכא דאיכא מניעת הטובה כגון אם השואל מדרך רחוקה ואחור ולא ישוב ריקם.

וכ"כ הכנה"ג סי' י"ז הגה"ט או' י"ט בשם מהר"מ מטראני שכתב בח"ג סי' כ"א שנהגו המורים להשיב כשהמקום רחוק יע"ש.

ב. עוד כתב הכנה"ג שם ובאות ט"ו משם מהרשד"ם בחי"ד סי' קנ"ג וז"ל: הא דאסור לדיין לשמוע דברי בע"ד שלא בפני חבירו דוקא מי שמקובל לדיין לב' הכתות אבל חכם הנשאל דרך שאלה לית ביה איסור. ומ"מ בענין ממון יש בו מדת חסידות, אבל לענין לאפרושי מאיסורא או בעי חד לידע מעצמו אי חייב או לא ליתא אפילו מדת חסידות ע"כ. וסיים הרב המאסף בדבריו באות י"ט וכתב ובזמנינו זה המנהג פשוט שחכם שנשאל על דבר אחד אפילו שנשאל מן הצד האחד להשיב דרך שאלה ותשובה יעו"ש. גם הרב ברכ"י ח"מ סי' י"ז אחר שכתב באות ח' מחומר אוזן ששמעה דברי בע"ד שלא בפני חבירו דהוי איסור תורה – לסברת יש מהפוסקים. והביא לשון הזוה"ק ריש פ' וישב דף קע"ט ע"ב וז"ל כל דיינא דקבל מבר נש מלה עד לא ייתי חבריה כאילו מקבל עליה טעווא אחרא למהימנותא יע"ש. עכ"ז כתב באות ט' דלכתוב החכם על שאלה שנשאל אין בה איסור, כמ"ש האחרונים והביאו הכנה"ג וכ"כ הר"ש בן הרשב"ץ סי' ר"ל עכ"ל. גם הרב דרכי נועם בחח"מ סי' ח' מחזיק בסברא זו שכתב לשואלו מן הראוי שלא להשיב וכו' אמנם להפצרת השואל אחוה דעי ע"פ הנחת הטענות כאשר באו בשאלה ואם תתחדש שום טענה עד האלוקים יבא דבר שניהם יע"ש, וסיים שכ"כ מהרשד"ם ח"מ קע"ח ע"כ.

אלא שעדיין קיים חשש שמא ילמדו הבעלי דינים לשקר, ע"ז השיב הרב אבני שיש שם דאין לחוש לזה היכא שכבר עמדו בדין אין לחוש שיחדשו טענותיהם דהא כבר שמעו הדיינים את דבריהם וישימו ליבם אם ישנו בדיון הבא שוב את טענותיהם. אמנם דבריו לא העלו ארוכה לבתי הוראה, משום שהם עדיין לא עמדו לפני הדיינים למשפט.

ג. ועוד הוכיח מהרמ"א סי' י"ז סעי' ה' דהיכא שאין עתיד לשבת להיות דיין בדיון זה שרי ליה להורות ואם ירצו אח"כ שיהיה הוא הדיין ג"כ שרי דכל שהוא ממקום אחר מסתמא אינו יודע שיהיה דיין בדבר ומותר לו לשמוע דברי הצד האחד וכ"ש להשיב על שאלתו דאין כאן לתא דאיסורא

ד. עוד י"ל לפי מש"כ מהר"ם מפדואה בסי' ס' שכתב דנהגו קמאי וקמאי דקמאי להשיב לשואליהם כל שהשאלה מלובשת בראובן ושמעון וממדת חסידות לחוש לתחבולות בעלי הריב אשר מסתירים לשאול בלשון ראובן ושמעון וכשיש קצת מצוה אפי' מדת חסידות אין כאן ע"כ דבריו.

ה. יש שרצו לומר דע"י בתי ההוראה מתרבה השלום בין הצדדים וכמו"כ נחסך להם זמן יקר. ומה גם שבמציאות אנשים לא יפנו לדיון בבית דין כאשר הויכוח בסכומים קטנים, וכאשר יש בתי הוראה מבררים את ההלכה גם בדברים קטנים.

ו. באתר דין יש היתר נוסף, שהצד השני יכול לבקש לראות את השאלה ואת התשובה, ולבדוק האם השאלה הוצגה כראוי.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כמובן צריך להוסיף דבר חשוב מאוד , שהעונים בבתי ההוראה או באתר דין , עונים אך ורק אם השאלה היא מתואמת ומוסכמת לצד השני ,ותמיד צריך להדגיש לשואל בטלפון אני עונה רק ע"פ מה שאתה שואל אבל במקרה שלצד השני יש עוד משהו להוסיף אפילו שינוי במקרה או בסיפור הדין יהיה שונה .[ואפשר תמיד לעשות שיחת ועידה שאז שני הצדדים על הקו]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל