להכנס שיעור שני פתחים לתפילה

שאלה:

כשחז"ל אומרים להכנס "שיעור שני פתחים" האם הכוונה לא לשבת ליד הדלת? פעמים רבות זהו המקום היחידי או הנוח ביותר מבחינת המקום. האם יש עם זה בעיה כלשהיא?

תשובה:

בענין שיעור שני פתחים יש כמה פירושים בראשונים ראה בית יוסף סי' צ ובשו"ע שם סעי' כ, אם הכוונה שני פתחים ממש, והיינו שיש לעשות מסדרון לפני בית הכנסת ולא להכנס מיד מבחוץ, או שיש להכנס ח' אמות פנימה, או לשהות כדי הילוך ח' אמות, ומכל מקום גם לפירוש שאומר להכנס פנימה הרעיון הוא שלא תראה עליו התפילה כמשא, אבל אם זה מקומו הקובע – אין חשש. [עי' במקורות שכן מפו' להדיא בדברי הרבינו יונה, ולכאו' ה"ה בנידון בשאלה דאם זהו המקום הנוח או שאין מקום אחר, והיינו משום שיודעים שיושב שם לא משום שהתפילה כמשא ורוצה לצאת מבית הכנסת, אלא מפני שעתה קבע לעצמו מקום זה מן הטעמים שנתבאר]

מקורות:

הנה רש"י בסוגי' שם במסכת ברכות ביאר את האיסור הנ"ל דהוא כמו שכתבנו דהתפילה נראת עליו כמשא, ובאמת זה דבר שיכול להיות מצוי גם בזמננו שמי שקשה לו להתפלל עומד סמוך לדלת וכביכול מחכה כבר לצאת מבית הכנסת, ובזה לכאורה נראה שאכן ראוי להיזהר.

אבל עיקר האיסור כבר נתבאר שם בבית יוסף בסי' צ' וזה לשונו שם: ולא ישב מיד אצל הפתח אלא יכנס שיעור שני פתחים דאמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים וכו'. בפרק קמא דברכות (ח.) ופירש רש"י שיעור שני פתחים רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשאוי עיכוב בית הכנסת ויהיה מזומן סמוך לפתח לצאת וכתוב בארחות חיים (סי' סח) יכנס שיעור שני פתחים שהם ח' טפחים דשיעור פתח אחד ד' טפחים: וכתב ה"ר יונה (ד. ד"ה לעולם) ודוקא בימיהם שלא היה מקום מיוחד לכל אחד ואחד אבל עכשיו שכל אחד מכיר את מקומו אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח אין בכך כלום שדבר ידוע הוא שאינו יושב שם אלא דרך קביעות ולפי דרך זה נראה שמי שאין לו מקום ידוע אצל הפתח שאין לו לשבת שם ואית דמפרשי שישהה בזה השיעור. והרא"ש (סי' ז) כתב יש מפרשים שלא ימהר ויתפלל מיד כשנכנס אלא ישהה שיעור שני פתחים אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי ומיהו בירושלמי פרק אין עומדין (ברכות פ"ה ה"א) גרסינן רב חסדא אמר זה שנכנס לבית הכנסת צריך ליכנס לפנים משני דלתות מאי טעמא אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום (משלי ח לד): ומ"ש רבינו בשם הר"מ. כן כתבו הגהות מיימוניות החדשות בפ"ח מהלכות תפילה (אות ג) ונראה שהר"מ מפרש דשיעור שני פתחים רוחב קאמר כפירוש רש"י ולאו מטעמיה אלא טעמא מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין ומשום הכי כתב דלא אמרן אלא בבית הכנסת הפתוח לרשות הרבים אבל אם אינו פתוח לרשות הרבים לית לן בה וכתב רבינו דמהירושלמי משמע דלעולם צריך ליכנס שיעור שני דלתות ולא חילק בין פתוח לרשות הרבים לפתוח למקום אחר והיינו דלא כהר"מ וגם משמע מהירושלמי שהמימרא היא כפשטה דשיעור רוחב שני פתחים קאמר ולא שישהה שיעור שני פתחים כדברי היש מפרשים ולענין הלכה נכון לחוש לכל הפירושים:

ועי' גם בשולחן ערוך שם שפוסק שיש לחוש לכל הדעת הנ"ל:  יכנס שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל. י"מ שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים, שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאוי ישיבת ב"ה ולפ"ז אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח, אין בכך כלום. וי"מ שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין, ולפי זה אם אינו פתוח לרשות הרבים אין בכך כלום. וי"מ שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס, אלא ישהא שיעור שני פתחים. ונכון לחוש לכל הפירושים. ובעיקר הטעם שכתב הרא"ש שיש לשהות שיעור שני פתחים וכן פסק השולחן ערוך שלא ימהר להתפלל כשנכנס, ראוי אכן לשים לב שגם אם זהו המקום הנוח מ"מ שלא יכנס ומיד יתחיל בתפילה אלא לתת לעצמו שהות בכדי לכוון בתפילה כראוי, ועי' במשנה ברורה שם שכן כתב שאם האדם מתפלל מיד כשהוא נכנס לבית הכנסת הרי שאין דעתו מיושבת עליו, והיינו שלכן יש צורך להיכנס פנימה לבית הכנסת ולעצור קמעה לפני שמתפלל ולא לפתוח מיד בתפילה.