לתרומות לחץ כאן

שכן שבנה בחצרו ושכן שמעליו רוצה לצאת עם מרפסת על גג החדר הבנוי

שאלה:

שלום וברכה.
רציתי לדעת, בעל דירת חצר הרשומה על שמו שהרחיב את ביתו ע"ח החצר [לא באופציה של הקבלן אלא ע"ח החצר הפרטית שלו], ואותה הבנייה אינה צמודה לבניין אלא באלכסון כך שאין חלון של השכן שלמעלה שפונה אל אותה ההרחבה, ועתה השכן שלמעלה שהולך להרחיב את ביתו במימוש האופציה של הקבלן הסמוכה להרחבה האמורה מבקש להשתמש בגג ההרחבה האמורה כמרפסת גדולה לביתו, האם בעל החצר יכול למנוע ממנו [בטענה ששימושי מרפסת יבטלו את שימושי החדר מצד רעש וכד', וכן שאינו רוצה להכנס לשותפות עם אחרים בחלק זה], או שאינו יכול למנוע?
בברכה מרובה

תשובה:

שלום וברכה,

טענה של רעש אינה טענה, לא ניתן למחות על רעש של מגורים סבירים. ולכן לא יכול למנוע ממנו שימוש במפרסת מצד רעש. את הטענה השנייה שלא להיכנס לשותפות לא הבנתי. אבל מצד רעש אין טענה.

בהצלחה. 

מקורות:

טענת רעש של דיורים סבירים סובר החזו"א שאינו טענה ולכן סובר החזו"א שגם חולה שפסק הרמ"א שיכול לעכב על רעש דווקא רעש של מלאכה אבל לא רעש של ילדים. ומכאן יש ללמוד שכל רעש של מגורים אינה טענה להפקיע את זכות השכן. ראה כאן בהרחבה.  

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. השאלה היא למה יש בכלל זכות כל שהיא בגג תוספת הבניה הזו, הרי מדובר בתוספת בניה ע"ח חצר פרטית, לא במקום המאושר לבנייה, והשכן לעולם לא יוכל להוציא אישורי בנייה ע"ג אותו החדר [משא"כ בעל החצר], וגם הבנייה נעשתה ללא עמודים כך שאפי' ללא רשיון השכן לא יכול לבנות על גבה, ואם היא ממון פרטי של בעל החצר ושימושיו בחצר א"כ מניין מתחילה זכות כל שהיא בגג הבנייה הזו לשכן בקומה העליונה שתכריח את בעל החצר לאפשר לו שימושים?
    וכי אם בעל החצר יבנה בניה קלה או פרגולה גם השכן שמעליו יוכל לבקש להוציא עליו מרפסת?
    ועוד אם ירצה בעל החצר לחזור בו ולשבור את תוספת הבנייה האמורה יוכל השכן עוד למנוע ממנו זאת?

  2. טענת השותפות כיוונה לומר שכיון שהחצר הינה פרטית בטאבו ועל גבה נבנה אותו החדר, א"כ ברגע שהשכן מהקומה שמעל ישתמש בגג החדר כמרפסת ויחזיק בה הרי כל המבנה נעשה בית השותפין של הבית והעליה, ונמצא בעל החצר משועבד בשימושיו בחלק שלו לשכן בעל המרפסת ונמצא מפסיד משימושי החצר כי עתה אילו ירצה לשבור את החדר ולהחזיר את החצר לשימוש הקודם כבר לא יוכל כי השכן המשתמש בגג ימנע ממנו, וכן אם לאחמ"כ יהיו נניח בעיות רטיבות בחדר לא יוכל בעל החדר לעשות זיפות לגגו אלא יצטרך להתעמת עם השכן שמשתמש בגג וכו', בקיצור הוא נכנס לפרשת שותפות בממון שכרגע הוא פרטי שלו ובשליטתו היחידה, ולמה שנוכל להכריח אותו לכך?
    וכי בגלל שהאויר שכנגד הקומה שמעליו שייך לתשמישי השכן לכן צריך הוא לוותר גם על זכויות שלו באויר החצר שלו ולשעבד אותה אל השכן שמעליו?

  3. לא בדיוק הבנתי את המקרים.
    הכלל בזה: בעל חצר פרטית לא יכולים בעלי הקומות מעליו לבנות ולסגור לו את החצר. אבל אם בנה בעל החצר הפרטית חדר לא יכול לעכב על הקומות שמעליו לבנות את הקומות ע"ד. לבעל החצר יש רק את הגובה הקומה שלו ולא עד רום רקיע. ולכן אחרי שבנה את הקומה שלו ניצל את זכותו ויכולים הקומות שמעליו לבנות ע"ג והגג שמתקבל הוא רכוש משותף וכולם יכולים להשתמש ולא רק בעל החצר.
    יתר על כן בעל חצר פרטית שרוצה לבנות חדר חייב לבנות בנייה חזקה שיוכלו לבנות על גביו, ולמרות שלא חייב לבנות אבל אם בונה חייב לאפשר לבנות על גביו כדי שהקומות שמעליו יוכלו לבנות [כן מורים פוסקי זמנינו].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל