לכתוב ספר תורה חדש או לקנות ישן?

שאלה:

יש קהילה שחסר להם ס"ת, וככל שיש צורך בספר שני וכו' העניין כרוך בטרחה דציבורה! הוחלט לרכוש ביחד ספר חדש.
הוצעה להם ספר משומש במצב מצויין, או לחילופין, לכתוב ספר חדש, דבר שיעכב הכנסת הספר בשנה לפחות, יגרום לטרחה דציבורה ומן הסם עלויות גבוהות יותר.
היו כאלו שסברו שחרף הנ"ל…רצוי להדר ולקיים "כתבו" כפשוטו, ושהס"ת ייכתב עבורם מהחל עד כלה!
האם הידור הנ"ל גובר על שיקולים אחרים הנ"ל

תשובה:

שלום וברכה

אם בסופו של דבר התוצאה תהיה מהודרת יותר, ויכתבו ספר תורה מהודר בלי לחסוך בעלויות, וכך גם ירויחו את מצות כתיבת ספר תורה כל הציבור, ודאי הציבור זכאי למחול על טירחתו ולעשות שיהיה בהידור. יש גם משקל לשמחה של הציבור ותחושת ההתחדשות וחדוות התורה ותחושת השייכות למצוה וכו'… אבל אם בסופו של דבר הספר הישן מהודר יותר ממה שמוכנים לשלם על חדש [וזה רק מגיה מוסמך יכול לקבוע], אז אין ענין, ההידור עדיף.

מקורות:

אני מעתיק לך מתוך הס' לקט הקמח החדש שהיה בעריכתי המחודשת ויצא לאור לפני כחודשיים ב"ה:

לקנות ס"ת או לשכור סופר

א] מי שרוצה לקיים מצות כתיבת ספר תורה, האם טוב יותר שיקנה ספר תורה מהודר שכתבו סופר אומן ומומחה, או שמא יתן לכותבו {בשליחותו} על ידי סופר שאין כתיבתו מהודרת כל כך, {דיש בזה מעלה שהסופר כותב את הספר בשליחותו מתחילה ועד סוף, מה שאין כן בקנייה שלא נכתב הספר על פי שליחותו, ואפשר שלא יצא ידי חובת מצות הכתיבה באופן כזה} ודעת מעלתו דעדיף לקנות את הספר שנכתב באומנות שהוא יותר מהודר: 

הנה הט״ז (יו"ד סי' ער ס"ק א) כתב, דלדעת רש״י (מנחות ל ע"א ד"ה כחוטף) דעדיף טפי לכתוב ספר תורה מלקנותו, נמצא דמצות ״ועתה כתבו לכם״ הוא רק מצוה מן המובחר, אבל גם קניה היא בכלל המצוה, וכן נראה מדברי הנימוקי יוסף (הלכות ס"ת ב ע"ב). אמנם לדעת הבני יונה (סי' רע ס"ק א) אינו יוצא ידי חובת המצוה בקניה, כיון דעיקר המצוה היא בכתיבה, שבזה הוא מרבה ספרי תורה בעולם. 

ומפלפל בעל המחבר בדברי הרמב״ם במנין המצות (מצוה יח), שכתב שאם אי אפשר לו לכתוב בעצמו יקנה או ישכור סופר לכתוב, ומשמע שמשווה ענין קניית ספר תורה לשכירת סופר לכותבו {דאין מעלה בשכירת סופר שכותב בשליחותו על פני קניית ספר תורה לאחר שנשלמה כתיבתו}, ואם כן וודאי עדיף טפי לקנות את הספר המהודר יותר בנידון דידן. ואפילו לדברי רש״י הנ״ל יש לומר דהמהודר עדיף טפי, מדיליף בגמרא (שבת קלג ע"ב) ואנוהו – לכתוב ספר תורה על ידי לבלר אומן, דבזה יש טפי הידור מצוה, שהוא מעכב אפילו בדיעבד לדעת הכפות תמרים (סוכה כט ע"ב), ע"ש. 

עוד יש להוכיח שהידור מצוה עדיף טפי, מהא דמצינו שהוא עדיף ממצוה בו יותר מבשלוחו, כמבואר בשלחן ערוך (או״ח סי׳ רצח סעי' יד) גבי נר הבדלה בבית הכנסת, דאחד מברך לכולם, אף שהיה יכול לצאת בעצמו, ולא יבטל תורה דרבים, דמכל מקום משום המעלה דברוב עם הדרת מלך, הדין הוא שאחד מברך לכולם. ואפילו אם היו שווים הסופרים ביופי הכתב שלהם, מכל מקום אילו איתרמי ליה לקנות ספר תורה שלם, אפשר שיקנה השלם, דאשהויי מצוה לא משהינן כמבואר בשלחן ערוך (שם סי׳ תכו סעי' ב). ויש לחלק וצריך עיון. 

על כל פנים בנידון דידן דאיכא הידור מצוה יותר בקניית הספר תורה השלם, בוודאי עדיף טפי לקנותו. אבל לדעת הבני יונה הנ״ל אינו יוצא המצוה בקנייה, ומביא בעל המחבר ראיה לזה, ע"ש. לבסוף כתב, דמכל מקום נראה שיגיה את הספר תורה מרישא לסיפא, דאי אפשר שלא ימצא בו דבר הצריך תיקון, ובזה הוא יוצא ידי שניהם, כמבואר ברמ״א יו"ד סי׳ ע"ר סעי' א' (שו"ת מהר״ם שיק יו״ד סי׳ רנה).