שאלה:
שבוע טוב לגבי נטילת ידים ראיתי שלא נוטלים ידים במים מאוסים מלוחים או השתנו מראיהם ועוד ראיתי שבים שזה מים מלוחים אע"פ שלא נוטלים מזה ידים מותר להטביל אני שואל האם בכול הפסולים שצינתי ופסולים נוספים {עם יש} מועיל בהטבלה? 2 מה הסיבה שמועיל לפחות בים? 3 מה מברכים אם מברכים..? תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
הלכה זו מיוחדת לים, שיש לו דין כמו מקווה כשר. לגבי הברכה – לדעת השו"ע מברכים על נטילת ידים, והרמ"א חולק ואומר לומר על טבילת ידים.
מקורות:
ראה שו"ע סי' קנט סעי' יד-כ ובמשנה ברורה שם כל פרטי דין זה.
שו"ע: סעיף יד. הטביל ידיו במי מעין, אפי' אין בו מ' סאה, עלתה לו טבילה כל שמתכסים ידיו בהם בבת אחת; ואם הטבילם במי מקוה, י"א שדינו כמעין וי"א שצריך מ' סאה, ונקטינן כדברי המיקל. ( ויש להחמיר לכתחלה). סעיף טו. מי גשמים שהם זוחלים (פי' נמשכים והולכים שאינם מכונסים), ויש בהם מ' סאה, יש להסתפק אם טובל בהם ידיו. סעיף טז. מ' סאה מים שאובים שבקרקע, להרמב"ם אין מטבילין בהם את הידים, ולהראב"ד מטבילין; ושאובה שהמשיכוה כולה, גם להרמב"ם מטבילין בהם הידים. סעיף יז. לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השנית, לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה. סעיף יח. ידו אחת בנטילה וידו אחת בטבילה, ידיו טהורות. סעיף יט. המטביל ידיו א"צ שתי פעמים, ולא ניגוב, ולא להגביה ידיו. סעיף כ. המטביל ידיו אינו מברך על טבילת ידים, אלא על נט"י. ( וי"א דמברכין על טבילת ידים או על שטיפת ידים), וכן עיקר (טור ומרדכי פ' אלו דברים וסמ"ג ואגור).
משנה ברורה: (עז) במי מעין – היינו בכל מימות הנובעין אף שהם נזחלין למרחוק: (עח) אפילו אין בו וכו' – דבמ' סאה פשיטא דמהני אפילו בשאר מימות שאינם נובעין: (עט) כל שמתכסין – וכמו לענין טבילת כלים דקי"ל דמעין מטהר בכל שהוא כל שמתכסין בו וכ"ש בנטילה דרבנן וגם דבטבילת הגוף נמי לכמה פוסקים א"צ במעין מ' סאה דוקא אלא כשיעור שיתכסה גופו של כל אדם לפי מה שהוא ואף דלא קי"ל כן עכ"פ בנט"י יש להקל: (פ) בבת אחת – דאף דכשר לטובלן אחת אחת וכמו בסי"ח שיעור המים צריך שיהיו ראויין לטובלן בבת אחת: (פא) במי מקוה – שאינם נובעין אלא שנתכנסו במקום אחד ממי גשמים או הפשרת שלגים ואם הם עכורים הרבה עיין לקמן סימן ק"ס ס"ט: (פב) שדינו כמעין – דמדאורייתא אף במים מכונסין סגי לטבילת כלים ברביעית אם הם כלים קטנים שמתכסין בהמים ורק חכמים הצריכו בהם מ' סאה כמו בטבילת הגוף ולענין נטילה דרבנן לא החמירו [ר"י]: (פג) שצריך מ' סאה – דס"ל דכיון דבטלו רבנן טבילה בפחות מן מ' סאה במים מכונסין שוב אין בו טבילה כלל לכל דבר [תוספות]: (פד) כדברי המיקל – דדברי סופרים הוא: (פה) לכתחלה – אבל בדיעבד או בשעת הדחק יש להקל. [ח"א] ועיין בה"ל: (פו) שהם זוחלין – דמי גשמים אינם מטהרין בזוחלין אלא במכונסין: (פז) ויש בהם וכו' – ר"ל אפילו ביש בהם מ' סאה יש להסתפק אם מהני לטבילת ידים והיינו אפי' להמקילין לעיל לענין מקוה בשאין מ' סאה אפשר דהכא גרע טפי דהתם עכ"פ מן התורה לא בעינן לטבילת כלים ארבעים סאה והכא מן התורה פסול אף לטבילת כלים במי גשמים זוחלין דאלו להמחמירין לעיל וסברי דבעינן דוקא מ' סאה כמו בטבילת כל הגוף פשיטא דזוחלין לא מהני: (פח) יש להסתפק וכו' – וע"כ יחזור ויטול בלא ברכה והגר"א פסק דלכו"ע זוחלין לא מהני כלל: (פט) שבקרקע – אבל בכלי המחוברת לקרקע אין בה טבילה לכו"ע דאין טובלין בכלים ועיין לעיל סעיף ח': (צ) אין מטבילין – דבעינן מים הכשרים לטבילת הגוף וטעם הראב"ד הוא משום דמצינו לענין טבילת בעלי קריין לד"ת שטבילתן מדרבנן דמותר בשאובין שבקרקע כדלעיל בסימן פ"ח בב"י: (צא) שהמשיכוה כולה – ר"ל דאף אם היתה כולה שאובין רק שהמשיך את המים דרך הקרקע למקום אחר כשר בזה וכנ"ל בסעיף ז': (צב) לא נטילה – דנטילה מכלי בעינן והכא לא נטל כלל מהכלי: (צג) בנטילה – פי' שנטל ידו אחת מכלי כדין והשניה טבל בנהר או במקוה ולענין הברכה מברך בזה על נט"י אף לדעת הרמ"א לקמן כיון שידו אחת היתה בנטילה [אחרונים]: (צד) א"צ שתי פעמים וכו' – דכל אלו הצריכו משום דנטמאו המים כשבאו על ידיו כמבואר בסימן קנ"ח וקס"ב אבל בטבילה לא שייך זה: (צה) ולא ניגוב – עיין לעיל בסוף סימן קנ"ח במ"ב: (צו) אינו מברך וכו' – שהיכן צונו על הטבילה אבל על נטילה נצטוינו ויש בכלל מאתים מנה שמחמת חיוב הנטילה שנצטוינו אנו מטבילין עכשיו: (צז) וי"א וכו' – והאחרונים הסכימו כדעת המחבר לברך ענט"י ורק אם המים פסולים לנטילה ורק לטבילה וכדלקמיה בסימן ק"ס ס"ט מברך על טבילת ידים:
