שאלה:
לפני כמה ימים הייתי נוכח בלוויה רבת משתתפים בבית עלמין ביישוב חילוני במרכז הארץ. בסיום הטקס רב היישוב שערך את הטקס, חרדי ממוצא אשכנזי, הקריא מתוך דף שהכין מראש לאחר תיחקור בני המשפחה את שמות כל צאצאי המנוח הרבים ובני ובנות זוגם. אפילו הזכיר בת זוג להט׳׳בית. אבל השמיט הזכרת בת זוג של אחד הבנים של המנוח, לא יהודיה. הדבר בלט מאוד מאחר שהיא היתה היחידה שלא הוזכרה ע׳׳י הרב והיתה מאוד קרובה במשך שנים רבות למנוח ובני משפחתו הרבים שנכחו בלוויה. זה כמובן גרם לה עגמת נפש גדולה. אין גם שום ספק שהדבר נעשה בכוונה ע׳׳י הרב. לא תחקרתי את הרב (לא מעונין לחולל מהומות) אבל השאלה היא האם לפי דעתך יש הצדקה יהודית הלכתית או מסורתית לפגיעה חמורה כזאת ברגשות אדם?
תשובה:
לדעתי אין סיבה. אני מאוד בעד דברי תוכחה שמועילים ומקרבים, ושיוכלו לגרום לבני זוג אלו להפרד ולהבין שזה לא נכון הנישואין הללו, אבל נגד פגיעה שגורם לאנשים ריחוק מהדת. אין כל מנהג הלכתי להזכיר את בני המשפחה בלוויה, ואם לא הזכיר את הגויה למה הזכיר את החוטאת שעושה כל תועבה? אבל יתכן שהיה לו כאן שיקולים ספציפים, כמו שאני לא אוהב לפגוע באנשים אני גם לא חושב שזה הגון לשפוט אנשים בלי לשמוע את שיקול דעתם ובלי להכיר את המכלול, כך שכל הדיון בינינו בענין זה מיותר. באןפן כללי נאמנים עלי מאוד דברי ס' החינוך בביאורו למצות "לא תסור" המחייבת ציות לדברי חכמי התורה, ושם הוא כותב, שמה שאמרו "אפילו יאמר לך על שמאל שהוא ימין" אין הכוונה שבאמת זה ימין ורק אתה סבור שהוא שמאל, אלא שגם כאשר הרב עושה טעות תמיד טוב להיות דבוק בו, משום שבאחוזים, הסיכוי לשגות כאשר הולכים לפי הוראת הרב הוא אפסי לעומת השגיאות שנעשה אם נחליט הכל מדעתנו, ולכן עדיף "לסבול" טעות של הרב שהיא לעיתים רחוקות ובלבד שנקיים גם את שאר דבריו, מאשר נלך אחר דעתנו שלנו ואז בודאי נשגה הרבה יותר והרבה יותר גרוע…
שבת שלום ומבורך.
