שאלה:
במשך תקופה מסויימת כשהתאכסנתי אצל אחותי היה מאחורי ביתה קיצור דרך בין שני בתים פרטיים להגיע לבית-כנסת. אחת השכנות שמה שלט עם "מחיר-מעבר" וקופה. הציבור בכללותו לא התייחס לזה (בעצם אולי כן היתה התייחסות. עם ברכת רפו"ש) ועבר בלי לשלם. גם מתוך טענה שזה לא שטחה הפרטי אלא מעבר ציבורי זה רבות בשנים. כך גם אחותי ו/או גיסי אמרו לי להתייחס לכל הנושא הזה. (לעיתים בעלת-הבית אכן היתה עומדת בחוץ ודורשת את הדמי-מעבר וצועקת כשהתעלמו ואכן ניתן היה להכיר עליה שמצבה לא שפיר עליה) שאלתי היא האם נהגתי כשורה? האם מוטל עלי חובה לשלם או איסור להשתמש במעבר? (יצויין כי השאלה הינה כללית לגבי מעבר בין חצרות וספציפית כלפי מקום מסויים זה בו השכנה גלתה דעתה שלא נוח לה שמשתמשים וניסתה לעשות מזה הכנסה)
תשובה:
שלום וברכה,
לכאורה הנידון בשאלה זו הוא תלוי האם יש בזה שימוש שלא כהוגן בחצר פרטית של אדם אחר, ואם המעבר הוא חצר פרטית, הרי שהדין הוא שאסור לאדם להיכנס לחצר פרטית שאיננה שייכת לו ולא משנה מאיזה סיבה ולאיזה צורך הוא עושה זאת וגם אם רק רוצה לקצר את דרכו בעלמא, ולכן מותר לבעל החצר להחליט שהמעבר עולה כסף ולא להרשות לעבור אלא בתשלום כי מדובר על שטח פרטי שלו. אם המעבר הוא חצר פרטית אלא קו בניין, אין איסור לעבור בתוך שטח משותף של בית משותף, אלא אם כן הם מקפידים על כך. אם זה מעבר ציבורי אין איסור לעבור וגם אין אפשרות לחסום את המעבר בני רה"ר. ואמנם לגבי הנידון המסוים שהובא בשאלה, יש לבדוק בצורה יסודית אכן למי שייך השטח. אפשר לברר אצל הרשויות של המקום, האם שטחי החצרות שייכים לבנין או לדייר עצמו, ואיך השטח של הדירה מוגדר האם רק הדירה שייכת לדיירים או שגם החצר ובכל מקרה ומקרה האופנים של השייכות הם שונים.
בהצלחה.
