שאלה:
בסימן שח סעיף ד המשנה ברורה מביא בשם המגן אברהם ס"ק כד שתפילין נחשב כלי שמלאכתו לאיסור וקשה מסימן שא סעיף ז שמבואר שתפילין בביתו אינם מוקצה כשמניחם לא לשם מצוה וכן שם סעיף מב
(הכתיבה באתר קשה משום שכל רגע המילים מתחלפות אוטמטי כביכול לצורך תיקון המילה וזה לא נוח בכלל )
תשובה:
במשנה ברורה שם ס"ק כד הביא שאכן היא מחלוקת, ואף שהרמ"א סובר שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, אחרים חולקים וסוברים שהוא כלי שמלאכתו להיתר, ולכן בעצם אתה שואל ממאן דאמר אחד על חברו.
מחילה, אולי לא שאלתי מספיק ברור קודם כל הרמ"א לא סובר שזה כלי שמלאכתו לאיסור להיפך הוא סובר שזה כלי שמלאכתו להיתר כמו שהוא כותב שם בסעיף ד' שמותר לטלטל לצורך משמע כל צורך אפי מחמה לצל ורק צריך שיהיה צורך כמו כל כלי שמלאכתו להיתר, וע"ז מביא המשנה ברורה את הט"ז והמג"א שסוברים שזה כלי שמלאכתו לאיסור היות ואם ילבשם בשבת יעבור על איסור של "בל תוסיף" וביזיון "בכבוד שבת" שהיא אות שזה אגב איסור לכו"ע , שאלתי היא הרי מבואר בסימן שא שמותר לטלטלם משום שאינו מכוין לשום מצוה דאם מכוין לשם מצוה גם לפי השו"ע והרמ"א אסור ללובשם מהטעמים הנ"ל וא"כ למה כתבו הט"ז והמג"א שזה נחשב כלי שמלאכתו לאיסור הרי שאינו מכוין לשום מצוה אין איסור וכי הם יחלקו שאדם שלא מכוין לשם מצוה מסוימת נחשב שעדיין קיימה ?
כיון שזה מיועד למצוה, הם סברו שזה כלי שמלאכתו לאיסור, והאמת שזו הסברא הפשוטה, הרי בכל כלי הקובע את המוקצה הוא יעודו העיקרי.
איפה מצאנו דבר שהפעולה עצמה אינה אסורה רק בצירוף מחשבתו שהופכת את הכלי למלאכתו לאיסור
לא זו היתה כוונתי, אלא שהיעוד של החפץ הוא המגדיר אותו כלי שמלאכתו לאסיור. למשל, סיר יכול גם לאחסן סתם דברים, למה הוא כלי שמלאכתו לאיסור? כי הוא מיועד לבישול, וכן על זה הדרך.
השאר תגובה