לתרומות לחץ כאן

מיץ ענבים סחוט – יין נסך

שאלה:

שלום, הכנתי מיץ מענבים טריים. בני משפחתי הינם חילונים ואינם שומרים שבת. אם בטעות מישהו מהם החזיק או הזיז את הבקבוק ששם המיץ ענבים. האם חל עלי איסור לשתות מהמיץ? האם אני יכול לברך "בורא פרי הגפן" על המיץ בקידוש בשבת או שחל איסור על כך?

תשובה:

שלום רב.

 

מיץ ענבים סחוט דינו כיין, אלא שיש לדעת, כי אם היין בבקבוק סגור, אף שאינו חתום אלא רק מוברג, היין מותר בשתיה אפי' אם בודאי המחלל שבת הזיזו, ולא נאסר אא"כ נגע ביין עצמו או מזג מהבקבוק שאז כל הבקבוק נאסר.

 

מקורות:

 

א. כיון שהיה הפקק סגור אין זה נאסר כמו שכתב השו"ע סי' קכ"ד סעיף כ"ה וחכמת אדם כלל ע"ו ס"י, ואף אם מניד דרך הילוכו אין היין נאסר שאין זה דרך ניסוך, כמו שכתב הט"ז קכה,יג.

 

ב. אף אם היה פתוח ונגע בבקבוק היין ממש, כל עוד לא שכשך את הבקבוק אין היין נאסר כמו שכתב השו"ע קכד,יח. וכתב הש"ך שם ס"ק מ"ג וז"ל 'ולכן אני תמה על קצת המחמירים ומפסידים ממונם של ישראל לאסור יין ע"י שנגע העכו"ם בכלי בלא שום שכשוך ולכן נראה שאין לחוש כלל וכל שכן לדידן דשרי', וגדר שכשוך אינו בהזזת היין בעלמא כמו שכתב הגר"א קכד,מב שהטיית היין לא נחשב שכשוכו ונאסר שפיכת היין על ידי הגוי רק משום כחו, ובחזו"א נא,ד כתב שנשיאת כובא אינה נחשבת שכשוך, ולכן בסתם הזזת יין אין חשש שכשוך כלל.

 

ג. אף אם יש לחוש שמא שכשכה הכלי עם היין וכתב השו"ע שם בסעיף י"ז שבכה"ג היין נאסר, וכל הצד לאסור זה אולי שכשך בכוונה את הבקבוק לא תוך כדי הזזתו, ולזה אין לחוש היום שאין עובדי ע"ז, ועוד דמבואר בסי' קכ"ד- כ"ד שמגע גוי ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה לא אוסר, וכתב הרמ"א שם דבזה"ז שהאומות אינם עובדי ע"ז כל מגען מקרי שלא בכוונה, ועפי"ז כתב הדג"מ (הביאו הפת"ש סק"ג) דאפי' אם הגביהה את היין ושכשך נמי שרי דהוי מגע ע"י דבר אחר שלא בכוונה (אלא שכתב להתיר מכח זה רק במקום פסידא, וצ"ב הטעם),

 

ועוד דמבואר בשו"ע סי' קכ"ט-א' שאם הניח גוי לבד עם יין אין לחוש שניסכו ואפי' שהה זמן רב שהגוי ירא בכל שעה עתה יבא ויראני.

 

שוב מצאתי כדברינו בשו"ת להורות נתן ח"א סוף סי' ל"ט. שו"ת להורות נתן חלק א סימן לט, עיי"ש. וזה מש"כ בסו"ד שם: ומעתה תבנא לדינא, דודאי שבמקומות שרגילים להסב יראי ה' אין שום מקום לחשוש פן איכא חד מינייהו האוסר את היין במגעו, דבכל מקום תלינן במצוי, אלא אף במקום דשכיחי אינשי דלא מעלי, מ"מ אין מקום לחשוש אלא אם מצויים מחללי שבת שאינם בגדר תנוקות שנשבו והם מחללים שבת אף בפני אדם חשוב כרבי יהודא נשיאה, ולא ניחא למרייהו לומר שכגון אלו הם בגדר מצוי בסתם אולמות דשכיחי בו יראי ה', ועכ"פ לאו כל המקומות שוים בזה. ברם באמת נראה דאין מקום לחשוש כלל, דהרי מבואר בשו"ע יו"ד (סימן קכ"ד סעיף ח"י) דאם לא נגע בהיין עצמו אלא בכלי שהיין בתוכו אינו אוסר כלל, ואפילו הגביה את הכלי ולא שכשך ולא נגע אינו אוסר. ואם הגביה וגם שכשך (אבל לא נגע ביין ממש) ג"כ יש להקל במקום הפסד וכמש"כ הדגול מרבבה (שם סעיף י"ז) ובתשו' נודע ביהודא תנינא (יו"ד סי' ס"ט) והובא בפ"ת (שם סק"ג). וכ"כ בחי' רע"א ז"ל שם. וכ"כ בס' חזון איש (יו"ד סי' מ"ט אות ז') וז"ל, אם טלטל כלים ביינן אף שהוא משכשך דרך הילוכו מותר, וכמש"כ הדמ"ר סי' קכ"ד סי"ז, שהרי זה שאינו עובד ע"ז אינו משכשך לשם ע"ז והוי שכשוך שלא בכונה, ושכשוך שלא בכונה ע"י כלי מותר בשתיה בזמן שלא נגע בגופו עכ"ל. וכן אם הגביה הצלוחית ושפך ממנו יין לתוך הכוס, כל שלא נגע ביין עצמו יש להקל במקום הפסד וכמבואר בש"ך (סי' קכ"ד ס"ק כ"ב) ושם (סקע"א), וכמש"כ הרמ"א שם (סעיף כ"ד) דבזמן הזה האומות לאו עובדי כוכבים הן וכל מגען מקרי שלא בכונה ולכן אם נגע ביין על ידי דבר אחר אף על פי שהוא יודע שהוא יין וכוון ליגע בו מותר אפילו בשתיה. ומכש"כ בישראל מחלל שבת די"ל דקיל טפי ואפשר דשרי אף שלא במקום הפסד. ומעתה אין שום מקום לחשוש לשתות יין באולמות שמחה מספק פן שתה מאותו יין מומר לחלל שבתות – דאף אם נגע המומר בצלוחית ושפך ממנו יין לתוך כוסו, לא אסרו, כיון שלא נגע בידיו ביין בתוך הצלוחית שהרי אינו מהדרך ליגע ביין שבצלוחית. ואף אם שפכו יין מצלוחית לצלוחית מ"מ אין דרך לנגוע ביין עצמו, ולכן אין מקום לחשוש כלל. ומכש"כ שהדבר נוגע לאיסור דסתם יינם דרבנן הוא ואין לעשות ס"ס לחומרא. והנלע"ד כתבתי.

הצטרף לדיון

4 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל