תרומות – לחץ כאן

מעמדם של נישואין פקטיביים לצורכי עליה

שאלה:

ב"ה
אם מישהו סיפרו לו שסבתא שלו לפני עלייתה לארץ נישאה ליהודי אחר נישואין פיקטיביים כדי להצילו שיקבל סרטיפיקט לעלות לארץ. ובעצם, לא חיה עם אותו היהודי, ולאחר מכן בארץ התחתנה עם יהודי אחר והקימה איתו משפחה. (אמרו לי שקרה ככה להרבה יהודים באותה התקופה).
לסבתא ולסבא לא עשו בעיות להנשא באותו הזמן (בשנות 1930).
לאחר מכן הבן שלהם כשהתחתן ברבנות מסויימת בארץ,סירבו לחתנו בגלל סיפור של אמו, והוא התחתן ברבנות אחרת שכנראה לא הכירו שם את הסיפור. ונולדו לו ילדים, ונכדים.
האם יש בעיה בייחוס המשפחה?

תשובה:

שלום רב,

ראשית יש להעיר על כך שכאשר הוא כבר הוחזק כאדם כשר לא ברור עד כמה ניתן לערער על חזקה זו עם סיפור כזה או אחר שאני לא יודע מה שורשו ומקורו. (אם היום לא ניתן לאמת אותו).

אבל בכל מקרה, התשובה כאן היא בהנחה שהסיפור הוא נכון ואמיתי.

נישואין פקטיביים לצורך אישורי עליה וכד' אלו דברים שנעשו בעבר כפי שציינת. ראה בשו"ת הר צבי אבה"ע שדם בכמה וכמה מקרים כאלה. ובסי' כט דן אם היא זקוקה לגט מאחר שסירבה לקבל משום שרצתה להינשא לכהן. והביא שם את הגאון הרוגצובר שפסק שנישואין אלו נחשבים לנישואין, ולראיה ממעשה דרבי טרפון שקידש בשנת רעבון 300 נשים כדי להאכילן בתרומה. והגרצ"פ פראנק דחה ראיה זו, משום ששם כדי להאכילן בתרומה הם באמת צריכים להתכוון לשם קידושין, אחרת היא עדיין אסורה לאכול בתרומה, אז נכון שהסיבה לכך היה בגלל שרצה להאכילן, אבל בסופו של דבר כוונתו היתה לשם קידושין גמורים. לא כן הוא המקרה של נישואין פקטיביים שאין להם שום כוונה לשם קידושין כלל, וכך כתב שם: "ואם כן בנדון דידן שהיה ידוע מעיקרא שכל עשיית הקידושין סודר רק למטרה להשגת רשיון, לא שייך כאן דאין הולכים בתר אומדנא בקידושין, דלא היה כאן קידושין כלל אלא הערמה בעלמא. וכעין זה כתב הרעק"א בתשובותיו [מהדו' תנינא סוף סי' נ"ה] בקידושין שנעשו לשם שחוק, וז"ל, וכי נימא במודיעים לכל שלפלוני ולפלונית יעשו שחוק כמין קאמעדיא ענין קידושין ונישואים בעדים, וכי יש חשש קידושין אחר כך, עכ"ל".

וע"ע בשו"ת מהרש"ם ח"ב סוף סי' ח' בסגנון זה אם כי שם הוא מדבר על קנין נישואין. ובכל מקרה, מאחר שלפעמים הדברים עדינים ויכול להיות שינויים ממקרה למקרה, צריך להביא את הפרטים הידועים לפני רב הבקיא בהלכות אלה, כדי שיכריע אם אכן ברור שאלו היו נישואין פקטיביים ואם יש צדדים נוספים.

נקודה נוספת חשובה מאד. צריכים לדעת האם הסבתא ואותו איש עדיין בין החיים או לא, משום שאם הם עדיין בחיים השאלה שלפנינו איננה רק שאלה של ממזרות אלא שאלה של אשת איש שגם תוקפה חמורה יותר, וגם זה כבר שאלה המוגדרת כדבר שבערוה" ויתכן שיהיה לזה השלכות איזה ראיות אנו צריכים לכד'.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל