תרומות – לחץ כאן

ערבית בליל שבת מפלג – מה הצורה הכי נכונה?

שאלה:

כאשר השבת נכנסת מאוחר וקשה לילדים איך אמורים להתנהל כאשר ישנם מספר אופציות. יש את המנין המוקדם מאוד. מבעוד יום. שניתן להתפלל איתם לקדש ולאכול את הסעודה ולאחר מכן לחזור על ק"ש. אפשר להתפלל עם המנין הנ"ל רק שמו"ע ולאחר הסעודה לקרוא ק"ש בברכותיה. ואפשר לקדש וללכת למנין המאוחר לאחר הסעודה. יש גם אופציה שהאשה או הילדים שכבר עברו בר מצווה יקדשו ויעשו המוציא והאבא ישב איתם וינהל את הסעודה עם הזמירות והדברי תורה ובהגיע העת הוא ילך יתפלל ויקדש ויאכל סעודתו. (מבחינת האבא זאת תהיה הפתרון האידיאלי ביותר. כך לא יצטרך לשנות את הסדר או להקדים את המאוחר וכן לא יצטרך להתפלל ו/או לאכול לפני הזמן)

תשובה:

שלום וברכה

נתחיל מהסוף, נראה שהפתרון האידאלי שהצעת לא אידיאלי כל כך מבחינת הנהגת הבית, ילדים צריכים לראות את אבא מקדש על הכוס, צריכים שותפות מלאה של אבא בסעודה, אבא הוא לא מרצה אורח שאומר דרשה או זמר אורח ששר זמירות, אוכלים יחד.

לגבי האפשרות להתפלל רק שמונה עשרה עם הציבור ואחרי צאת הכוכבים לומר קריאת שמע בברכותיה, הראשונים כבר דנו בשאלה זו, תלמידי רבינו יונה והרא"ש על פי ביאור הדברי חמודות שם בתחילת ברכות כתבו, שרב שהיה מתפלל של ליל שבת בערב שבת אחר פלג, היה מתפלל רק שמונה עשרה בלא קריאת שמע וברכותיה, כי סבר שעדיף תוספת שבת על סמיכת גאולה לתפילה בערבית, וק"ש וברכותיה היה אומר בערב.

אולם הבית יוסף בסי' רסז הסביר אחרת וכדבריו כך המנהג, שמשום מצות תוספת שבת העדיף לקרוא ק"ש בברכותיה קודם זמנה, ואת הק"ש שיצא בה ידי חובה היה קורא בלי ברכות לאחר צאת הכוכבים, כי סבר שתוספת שבת עדיפה. כלומר היה פשוט לו שהאופציה לחלק את התפילה ולומר רק שמונה עשרה לפני הערב אינה קיימת בכלל.

האפשרות ללכת להתפלל אחרי הסעודה או באמצע הסעודה לא תמיד נוחה אבל היא אפשרות נכונה במידה וזה אפשרי בלי לעשות לחץ בבית… כי בזה מרויחים להתפלל ערבית בזמנה.

ואכן ידועה בזה שיטתו המחודשת של הגר"א במעשה רב סי' סה, שהיה נוהג להתפלל בליל שבת ערבית ביחידות כי לא רצה להתפלל עם הציבור שהיו כולם מתפללים מפלג, כי בכך מפסיד קריאת שמע וברכותיה בזמן. [מענין לציין שאפילו הגר"א קדוש ישראל לא היה לו מנין בזמן… כלומר, גם בבית מדרשו נהגו להתפלל שלא כמנהגו…].

כמובן וכידוע ספרדים נהגו להקל בזה יותר ולגבי השמונה עשרה ודאי לא חששו לדעת הגר"א זו.

Join the Conversation

12 Comments

  1. יישר כח כבוד הרב על התשובה המהירה. אם הבנתי נכון, העדיפות היא קידוש לפני התפילה ותפילה בזמנה? האם יש מצד א' איסור לאכול לפני ק"ש ומצד שני חיוב לאכול כזית פת בלילה? איך השנים מסתדרים? כמו"כ כשהצעתי דברים לפני ת"ח שמעתי ממנו שיש בזה בעיה גדולה מאוד שכן סדר הדברים ע"פ הפוסקים צריך להיות קידוש לאחר מעריב. כשם שסעודת הבוקר לאחר שחרית ולא לפניה וכשם שמתפללים מנחה מוקדמת בשבת עריו"ט שיוכלו לאכול של"ס לאחר מנחה ולפני שעה עשירית. אשמח לסדר בדברים אלו.

  2. לדעתי אכן זו העדיפות במידה וזה מסתדר עם הבית. אין כאן בעיה של אכילה לפני קריאת שמע כי אתה מתחיל בהיתר, לפני הזמן, וכמובן יש לאכול כזית בלילה לכן אני לא בטוח שזה מסתדר טכנית [זאת מלבד הצורך שלא למהר בסעודת שבת…] לכן אמרתי שאני לא יודע אם זה מעשי, אא"כ מתפללים באמצע הסעודה וחוזרים להמשיך את הסעודה כאשר שאר בני הבית יושבים וממתינים שתחזור. לגבי מה שאמר לך הת"ח מהבוקר זה ודאי לא אותו דבר, בבוקר לפני התפילה זה באמת לא זמן סעודה ואין חיוב קידוש מותר לשתות ללא קידוש, בערב אסור כי זה כבר כן זמן קידוש. כמו כן בסוגיא של פורס מפה ומקדש נראה פשוט שהיו מתפללים לאחר הסעודה. לגבי סעודה שלישית מתי זמנה, אינני חושב שזה קשור לנושא. שם עיקר ההקפדה זה הזמן ולא התפילה. נכון הדבר שעל פי סוד זמנה אחרי התפילה, אבל עד כמה שמדובר בסוד מי אמר שזה גם בלילה? כמו כן המשנה ברורה כלל לא הביא טעם זה אלא רק שאין לאכול סעודה שלישית אחר שהגיע כבר זמן התפילה, וזה לא נוגע כאן וכאמור.
    ראה כאן בענין זה
    https://din.org.il/2019/09/21/%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%94-2/

  3. עיינתי בקישור ושם בפירוש כתוב כי זמן הסעודות הינן לאחר התפילות בכל הסעודות. אמנם זה "רק" ע"פ סוד אך למיטב הבנתי במקומות בהם אין סתירה מפורשת הרי שכדאי מאוד לחשוש. מה גם שמבחינה טכנית זה לא כ"כ מסתדר כיון שאת המנחה מתפללים לפני פלג ומסיימים בפלג כאשר אז מיד מתפללים קב"ש ומעריב כך שיוצא כמה שעות לפני זמן ק"ש וקשה למשוך את הסעודה עד אז ע"מ לאכול פת בלילה. כמו"כ גם אם משכתי את הסעודה עדיין את המעריב בזמנה מתפללים בזמנה כך שא"א גם לאכול אז עוד כזית גם לברך ברהמ"ז וגם להספיק את המנין. וליטול ידים שוב לאחר מעריב ע"מ לאכול עוד לחמ"ש זה גם לא כ"כ רלוונטי.

  4. זה שזה לא מעשי כבר כתבתי בעצמי שלוש פעמים… חלילה לא אמרתי "רק סוד", אמרתי שלא בטוח שהסוד הזה הוא גם בלילה, ושבכל מקרה בעיני השיקול ההלכתי גובר על הסוד. אתה יכול להתפלל ערבית בפלג אבל להתפלל הכל, גם ק"ש וכאמור. בארץ ישראל מנהג הרבה בני תורה להתפלל בזמן ולאכול בזמן גם אם הילדים עייפים אבל בחו"ל זה בעייתי בגלל השעה המאוחרת.

  5. השורה האחרונה היתה בעוכרי. בתור אדם שלא הכיר בכלל את המושג הזה של תפילה לפני הזמן או סעודה לפני התפילה דווקא בגלל זה אני יותר מתקשה לקבל את זה ש"כאן זה בסדר". אז למה לגור "כאן"? ולהסתמך על קולות? בוא נעבור ל"שם" ונרוויח מכל הבחינות. (ברכת כהנים יומית, תרומות ומעשרות ועוד רשימה ארוכה)

  6. זו הסיבה שמצאת למה לגור בארץ ישראל???? אתמהה!! הרי עיקר תכלית העולם היא שעםישראל יקיימו חיים יהודיים בארץ, ידועים דברי הרמב"ן שכל קיום המצוות בחו"ל אינו אלא בגדר "הציבי לך ציונים" שלא ישכחו המצוות [כמובן זה דאורייתא, אבל זו סיבת החיוב], וכל עיקר תכלית קיומן אינו אלא בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה ועוד יש להאריך יקצר המצע מלהשתרע… בואו, יש מקום לכולם.

  7. האם לפי זה יוצא שאדם שהניח תפילין במטוס או ספר ספירת העומר במטוס בחו"ל וכיוצא בזה,אזי אחרי שנוחת בארץ ישראל בזמן שעדיין ניתן לקיים המצווה,שהוא חייב לכתחילה שוב יניח תפילין או שוב יספור העומר וכו'?

  8. לעניות דעתי אם השואל נמצא באירופה במקומות שהיו קהילות יהודיות לפני השואה אין צורך להחמיר יותר ממה שנהגו שם גדולי עולם ששם נהגו הרבה לאכול מבעוד יום אחרי תפילת ערבית וזה לא בדיעבד

  9. בודאי שלא, כפי שציינתי המצוות בחו"ל הן דאורייתא, ויש להפריד בין כללי המצוה לענינה ותוכנה, את המצוה מקיימים גם בחו"ל אבל התוכן העומק והגובה מתקיימים בעיקר בארץ ישראל, כך מתבאר ברמב"ן.

  10. ראשית כל אבקש את מחילת הרבנים על הנוסח של הערה לעיל שנשמעה ממנה זלזול כלפי הרבנים החשובים שליט"א
    באות ב בקישור כן מופיע הלשון שע"פ קבלה כל סעודה קודמת לה התפילה השייכת לה. כלומר הבעיה קיימת גם בליל שבת. שאלה אחרונה בנושא זה ברשותכם, מאחר ומכיוון שבד"כ לא יוצא לי להתפלל מנחה לפני הפלג, במיוחד לא בקיץ בו השקיעה מאוחרת ואין סיבה להתפלל באמצע העבודה, הרי שבנקודה מסויימת יש כאן תרתי דסתרי. גם אם בימי שישי אני כן מקפיד על כך אך למנהג אשכנז יש להקפיד תמיד. גם בשני ימים שונים.

  11. בחו"ל נהו להקל בימי שישי גם כשביום אחר מתפלל מנחה אחרי פלג, כי ביום שישי יש נקודה נוספת של תוספת שבת המאפשרת להקדים את הערבית מבעוד יום, מעבר לשאר ימים.
    [כל מילותיך נעימות וטובות]

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל