לתרומות לחץ כאן

כמה דיני בישול בשבת

שאלה:

שלום לכבוד הרב.
1. לכאורה יש סתירה בסימן שיח בין הרמ"א בסעיף ד שלח שמצמק ורע לו אין בו בישול. אולם בסעיף טו התיר כשיש חמימות עדיין. (יש נפקא מינה: אם התבשיל הלח קר לחולטין אבל מצמק ורע לו או מצתמק וטוב לו אבל יד סולדת בו)
2. למה שהמ"ב בס"ק טו בסוף, לא יתיר את המקוצה שקטף לחולה שנחלה היום אם הוא פרי שנגמר בישולו כמו שהתיר שו"ע מוקצה של בהמה שנשחטה בשביל חולה שנחלה בשבת.
3. מה ההגדרה של גודל בדבר גוש (שמעתי ביו"ד שזה כגודל זבוב אז יוצא שתמיד כמעט נחשוש לשיטת המג"א שזה נחשב כלי ראשון?!).
4. השו"ע אסר לתת תבלין בקערה שמערה לתוכה מכלי ראשון. המ"ב אסר שם בדיעבד את התבשיל. והרי בס"ק ב' כתב שבדבר שיש מחלוקת אם אסור או מותר אז מתירים כי זה קנס של חכמים. והרי כאן יש מחלוקת אם עירוי מכלי ראשון מבשל או לא (ואם תגיד שזה איסור דרבנן לכל הפחות אז ראה בה"ל בסעיף יח ד"ה שנמצא מגיס).
5. מתחבר לשאלה הקודמת, הרי הגמרא בפסחים אומרת שעירוי מבשל כדי קליפה אז איך יסבירו אותה החולקים בשאלה הקודמת? אולי שמדובר שם בקלי הבישול?
6. לפי בני זמננו אסור להוציא מהקדירה שעל הפלטה משום מגיס ראה דרשו על ס"ק קיג. והרי פלטה נחשבת אש מכוסה (כי אם לא, אז לא מצאנו ידינו ורגלינו ומעשים שבכל שבת שמשתמשים בפלאטה) והמ"ב הביא את האליה רבה לאסור רק כשהקדירה על גבי האש משום מגיס.
7. בס"ק לד אסר בשם המג"א לתת בכלי שני דבר שלא התבשל לפני משום מחזי כמבשל. אולם בסוף ס"ק ל'ט התיר לתת חלב צונן (שהתבשל לפני) לתוך כלי שני. מי יודע שעבר בישול לפני?! (אולי זה כעין מחזי לעצמו לעשות גדר שלא יכשל).
8. בבה"ל בסעיף יב ד"ה "והוא שלא" הביא שהט"ז כתב בדעת הרמב"ם שמותר לתת חמין על צוננים מועטים. איך הבין את זה מלשונו? משום שלא חילק?

תשובה:

שלום וברכה

1. לא הבנתי מה הסתירה, בדבר לח שהצטנן לגמרי יש בישול בכל מקרה, ומה שנאמר במצטמק ורע לו שאין בישול זה או בדבר יבש, או בדבר לח שלא הצטנן לגמרי.

2. בבהמה ההלכה החא שכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, אז כאשר שחטת בהמה שלמה והחולה הרי צריך רק מעט, מותר לבריא ליהנות, אבל בלקיטת פירות זה לא כך, יש בהחלט חשש שירבה בשבילו.

3. אפילו גרגירי אורז נחשבים דבר גוש, ראה ארחות שבת פרק א סעי' נט.

4. שאלה זו העירו עליה במשנה ברורה דירשו, הערה 89. אינני יודע.

6. לענין דין בישול אין הבדל אם האש מכוסה או לא, רק לגבי דיני שהייה חזרה והטמנה זה משנה.

7. השו"ע עצמו בסעי' ד החמיר במיחזי רק בדבר שלא התבשל מעולם, וא"כ מה שאלתך? וכי נוכל לגזור גזירות נוספות מדעתנו?

 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום לרב
    לגבי תשובה 1 ברור שלא מדובר על יבש כי השו"ע העמיד את כל הרישא בסעיף זה ביבש וכידוע שהרמ"א זה תוספת על המחבר. ואם תאמר שהרמ"א דיבר על דבר לח שלא נצנן לגמרי הרי הוספת חומרא שלא הוזכרה בפוסקים!- כי העמדת את לא הצטנן לגמרי במצטמק ורע לו שאין איסור, ויוצא שאם לא נצטנן לגמרי ומצטמק וטוב לו יהיה אסור לחממו!

    לגבי שאלה 2 ראה בבקשה במשנה ברורה שציינתי, סוף ס"ק טו החשש הוא משום מוקצה לא בגלל שמא ירבה בשבילו, אז השאלה חוזרת למה שלא יתיר כמו השו"ע לחולה שנחלה בשבת על פי סברת ר"ש כי לא דחה בידיים את המוקצה כמו לגבי בהמה.

    לא הבנתי את תשובה 6 אין בישול בתבשיל אז למה שיהיה אסור להוציא אוכל כשהקדירה על הפלאטה הרי זה לא נחשב קדירה על גבי אש שאסר המ"ב בס"ק קיג.

    לגבי תשובה 7: כן, וכי נוכל לגזור מעצמנו?

    אפשר תשובה לשאלה 8 בבקשה

  2. 1. לכאורה יש סתירה בסימן שיח בין הרמ"א בסעיף ד שלח שמצמק ורע לו אין בו בישול. אולם בסעיף טו התיר כשיש חמימות עדיין. (יש נפקא מינה: אם התבשיל הלח קר לחולטין אבל מצמק ורע לו או מצתמק וטוב לו אבל יד סולדת בו)
    2. למה שהמ"ב בס"ק טו בסוף, לא יתיר את המקוצה שקטף לחולה שנחלה היום אם הוא פרי שנגמר בישולו כמו שהתיר שו"ע מוקצה של בהמה שנשחטה בשביל חולה שנחלה בשבת.
    3. מה ההגדרה של גודל בדבר גוש (שמעתי ביו"ד שזה כגודל זבוב אז יוצא שתמיד כמעט נחשוש לשיטת המג"א שזה נחשב כלי ראשון?!).
    4. השו"ע אסר לתת תבלין בקערה שמערה לתוכה מכלי ראשון. המ"ב אסר שם בדיעבד את התבשיל. והרי בס"ק ב' כתב שבדבר שיש מחלוקת אם אסור או מותר אז מתירים כי זה קנס של חכמים. והרי כאן יש מחלוקת אם עירוי מכלי ראשון מבשל או לא (ואם תגיד שזה איסור דרבנן לכל הפחות אז ראה בה"ל בסעיף יח ד"ה שנמצא מגיס).
    5. מתחבר לשאלה הקודמת, הרי הגמרא בפסחים אומרת שעירוי מבשל כדי קליפה אז איך יסבירו אותה החולקים בשאלה הקודמת? אולי שמדובר שם בקלי הבישול?
    6. לפי בני זמננו אסור להוציא מהקדירה שעל הפלטה משום מגיס ראה דרשו על ס"ק קיג. והרי פלטה נחשבת אש מכוסה (כי אם לא, אז לא מצאנו ידינו ורגלינו ומעשים שבכל שבת שמשתמשים בפלאטה) והמ"ב הביא את האליה רבה לאסור רק כשהקדירה על גבי האש משום מגיס.
    7. בס"ק לד אסר בשם המג"א לתת בכלי שני דבר שלא התבשל לפני משום מחזי כמבשל. אולם בסוף ס"ק ל'ט התיר לתת חלב צונן (שהתבשל לפני) לתוך כלי שני. מי יודע שעבר בישול לפני?! (אולי זה כעין מחזי לעצמו לעשות גדר שלא יכשל).
    8. בבה"ל בסעיף יב ד"ה "והוא שלא" הביא שהט"ז כתב בדעת הרמב"ם שמותר לתת חמין על צוננים מועטים. איך הבין את זה מלשונו? משום שלא חילק?

    תשובה:
    שלום וברכה

    1. לא הבנתי מה הסתירה, בדבר לח שהצטנן לגמרי יש בישול בכל מקרה, ומה שנאמר במצטמק ורע לו שאין בישול זה או בדבר יבש, או בדבר לח שלא הצטנן לגמרי.

    2. בבהמה ההלכה החא שכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, אז כאשר שחטת בהמה שלמה והחולה הרי צריך רק מעט, מותר לבריא ליהנות, אבל בלקיטת פירות זה לא כך, יש בהחלט חשש שירבה בשבילו.

    3. אפילו גרגירי אורז נחשבים דבר גוש, ראה ארחות שבת פרק א סעי' נט.

    4. שאלה זו העירו עליה במשנה ברורה דירשו, הערה 89. אינני יודע.

    6. לענין דין בישול אין הבדל אם האש מכוסה או לא, רק לגבי דיני שהייה חזרה והטמנה זה משנה.

    7. השו"ע עצמו בסעי' ד החמיר במיחזי רק בדבר שלא התבשל מעולם, וא"כ מה שאלתך? וכי נוכל לגזור גזירות נוספות מדעתנו?

    1. נראה לי ברור שמדובר בלח שלא נצטנן לגמרי, וזה אכן מה שבא הרמ"א לחדש שמצטמק ויפה לו אסור.
    2.אינני יודע.
    6. למה זה לא נחשב על האש? הענין של מכוסה או לא אינו בעל משמעות ביחס לאיסור בישול, רק ביחס לאיסור חזרה, שאז בדבר שאין בו בישול אין "מיחזי" ואין "שמא יחתה", אבל מגיס שענינו בישול ממש – יש גם במכוסה.
    7. לא הבנתי.
    8. לכאןרה כדבריך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל