תרומות – לחץ כאן

אמירת קטע מתפילה זכה בתוך ברכת "סלח"

שאלה:

ערב טוב לרב!

רציתי לשאול את הרב שאלה שעלתה לי היום. מנסה לכוון בתפילה למרות הקושי של המחשבות וכו'… וכשקשה אז מנסה להתמקד לפחות בברכה אחת, מלבד החובה ההלכתית המינימלית בברכת אבות ובשלושת הברכות הראשונות והאחרונות.

עלתה לי שאלה האם אפשר להוסיף בתוך ברכת "סלח", קטע מתפילה זכה שאומרים ביוה"כ?

לדעתי, יש צד לומר שכן מכיון ששם מבקשים סליחה ואפילו מפרטים יותר. אך מצד שני, בזה שאומרים זאת זה עלול כביכול להמעיט מערכה. (ממש כמו מנגינת "ברכת גבורות" בימים הנוראים ולא בכל יום).
אשמח לתשובה.
בתודה
אריאל

תשובה:

שלום וברכה

אינני יודע לאזיה קטע הכוונה, שכם למעט שמע קולינו להוסיף בברכה זה צריך להיות מדוייק לפי תוכן אותה ברכה, לכן הייתי ממליץ שלא לעשות זאת, כדי שלא לבוא למכשול, חז"ל נתנו לנו נוסח, די בו לבד.

שיתקבלו התפילות.

Join the Conversation

12 Comments

  1. "חז"ל נתנו לנו נוסח", זה נכון. אך לא נראה לי נכון להגיד "די בו". כל עניין התפילה זה להתפלל. כשראו חז"ל שנתמעטו הלבבות וכו' קבעו נוסח תפילה לכולם. אך נוסח זה הוא המינימום! ודאי שמותר וראוי לכל אחד להוסיף בכל ברכה. אולי יש יותר עניין בהוספה שהוא מוסיף במילים שלו, אך ודאי שאין בעיה אם משתמש באיזה נוסח ממקום אחר העוסק בעניין הברכה.
    גם לא הבנתי איזה "מכשול" עלול לצאת מכך.

  2. המכשול כמובן אם זה לא יהיה מענין הברכה, אפילו במילה אחת שחורגת מענין הברכה. ועל כך שראוי לכל אדם להוסיף צריך מקור, מותר להוסיף אבל הוראה שכך עדיף ורצוי, כמעט הנוסח הקיים דיעבד, נראה לי הקצנה… אדרבה, אני בעד נוסח חז"ל שידעו לקלוע אל השערה.

  3. גם אתה הצד שהעלה השואל למה לא לעשות כן, לא בדיוק הבנתי. כלומר, אני מבין שיש כאן איזו טענה מצד הרגש. אך מבחינה הלכתית, איזה איסור יש כאן?

    גם אם נקבל טענות רגשיות מסוג זה, למה זה ימעט בערכה של תפילה זכה?

    אגב, גם נוסח "מה אנו מה חיינו וכו'" הנאמר בכל בקר לפני הקרבנות, מקורו בתפילת נעילה של יום כפור. לא רק שמקורו בתפילת נעילה, אלא זהו עיקר תפילת נעילה לחד מ"ד.

  4. תודה רבה על תגובת הרב. ב"ה אני עסוק מאד בימים האחרונים בכמה חיבורים העתידים לראות אור בעז"ה (חלקם עוסקים גם בתחום עליו אנו דנים כעת).

    ודאי שמי שרוצה להוסיף בתפילה, חייב לשים לב מה הוא אומר (בדיוק מאותו טעם שאני חושב שיש עניין להוסיף בתפילה). זה שחז"ל ידעו לקלוע אל המטרה, זה ברור, ואין חולק על כך. אך עם כל זה, ברור ראוי לכל אחד להוסיף כפי צחות לשונו. והעושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים (נכון, יש בגמ' שלשה פירושים. אך כולם מסתדרים בהחלט עם מה שהזכרתי כאן). ויתכםן מאד שזו הסיבה שהמשנה הביאה את דברי ר' אליעזר "העושה תתפלתו קבע וכו'" תיכף אחר דברי רבן גמליאל האומר "בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה". רבן גמליאל היה בדור בו נקבע במסמרות סדר תפילת י"ח עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע (כוונתי לעניין ותוכן הברכות. לא לנוסח).
    ומזהירה המשנה שלמרות שיש נוסח קבוע, אל לנו לשכוח כי "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים".

    אגב, כמובן שצריך לשים לב לא להאריך יותר מדי בכל ברכה ("אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יום הכפורים, אומר", אך באמצע תפילתו לא). אך האמת היא שעדין לא מצאתי הגדרה ברורה עד כמה מותר להאריך.

  5. העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים אינו מחייב להוסיף מילים לתפילה, זה נוגע לאופי התפילה, נכון שהוספות משתנות מסייעות לענין זה, אבל אני מכיר הרבה יהודים שתפילתם תחנונים גם בלי להוסיף.

  6. יש אומרים שעדיף למשל לא להוסיף התפילה לרפואת חולה בברכת רפואנו( אלא לאחר את זה לאחר כך) מפאת שאז מעיינים למעלה יותר ביחודיות בצורכי
    הפרט( באמצע תפילת על הכלל) אם מגיע לו.- ועוד אולי כדי למתפלל לחשב,שאמנם אם יתפלל עכשיו באריכות וכך לא יגיע לענות קדושה- זה ודאי מותר לו מכיון שהתחיל עם הציבור,אמנם מאידך גיסא אם יוסיף את תפילתו הנעלה האלוקי נצור,סוף כל סוף ירויח גם התפילה וגם עיקר ענין התפילה בציבור שהיא אמירת קדושה,שהרי אם יודע מראש שלא יגיע לענות קדושה מפאת שהוא יהיה עדיין באמצע התפילה,הרי מן הדין ממש היה צריך לחכות לאמירת קדושה ואחר כך להתפלל ביחיד,וכל ההיתר להתחיל הוא רק משום שמתחיל עם הציבור.

  7. לי הקטן נראה קצת משונה להוסיף בתפילה. עם כל ההתירים שהוזכרו. הייתי מאוד מסתייג מזה. מזכיר לי את מאמר חז"ל על הנזיר לא דייך מה שאסרה תורה. הלוואי ונזכה לכוון בנוסח שקבעו לנו חז"ל. ואם זה יוסיף בכוונה באותה תוספת אך יגרע בהמשך מכוונה בעיקר הברכות האחרות הרי שיצא שכרו בהפסדו.

  8. לאחד מעיר:
    לא הבנתי כוונתך (כלומר, אולי אני מצליח להבין מאיזו נקודת יסוד אתה יוצא).

    אתה כותב: "לי הקטן נראה קצת משונה להוסיף בתפילה. עם כל ההתירים שהוזכרו. הייתי מאוד מסתייג מזה.

    מדוע זה משונה? אם מפורש שזה מותר!!
    "עם כל ההיתרים שהוזכרו". על אילו היתרים אתה מדבר? אלו לא היתרים, אדרבה זו צורת התפילה.

    וממילא מה שכתבת על עניין נזיר, ממש לא שייך לכאן כלל!

    כתבת: "הלוואי ונזכה לכוון בנוסח שקבעו לנו חז"ל. ואם זה יוסיף בכוונה באותה תוספת אך יגרע בהמשך מכוונה בעיקר הברכות האחרות הרי שיצא שכרו בהפסדו".

    מדוע יצא שכרו בהפסדו? אני משוכנע שהתפילה שמתפלל מעצמו מתוך לבו (כן. ההוספות) רצויה לפני ה' הרבה יותר מהנוסח הקבוע.

    נראה שאתה יוצא מנקודת הנחה שמצוות תפילה היא להתפלל את נוסח התפילה.

    הנה, בכל מצוה יש את המצוה ויש את ההלכה (הארכתי על כך בכמה מאמרים שזכיתי לפרסם בס"ד). גם במצוות תפילה יש את המצווה ויש את ההלכה. המצוה היא: להתפלל!! נוסח התפילה נכלל ב"הלכה". כלומר, הלכה כיצד יש לקיים את המצוה. ואגב, כפי שכתבתי לעיל, הלכה זו נקבעה אחר שהתמעטו הלבבות וכבר איננו יודעים לחבר מעמצנו נוסח תפילה.

    ואם נדבר על הנוסח הקבוע כיום, כלומר נוסח התפילה עצמו על תיבותיו ואותיותיו, זה כבר נכלל אפילו ב"עניינים". כלומר, הרבה מעבר להלכה.

  9. אכן, אבל יש שתי נקודות חשובות:
    א. אכן התמעטו הלבבות ומכאן הנוסח, ולא ידוע לי שזה השתנה ועכשיו הלבבות כבר לא ממועטים… עדיין יש נו צורך בנוסח.
    ב. אדם עשוי להוסיף דברים שאינם מענין הברכה ולפגום.
    ג. דברי המשנה ברורה סי' קכג שבתפילה בציבור לא רצוי להוסיף כדי שלא יפסיד קדושה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל