תרומות – לחץ כאן

דין ערבות בקידוש ליל שבת שנדחה לבוקר

שאלה:

אשתי לא הרגישה טוב בליל שבת ולא יכלה לאכול כלום, כך שלא יכלה לעשות קידוש (במקום סעודה)
בבוקר היא הרגישה יותר טוב. ראיתי במ"ב שמי שלא עשה קידוש בליל שבת יעשה את קידוש הלילה בבוקר עם ברכת אשר קידשנו במצוותיו.
השאלה היא אם היא חייבת לעשות את הקידוש בעצמה, או שאני יכול לברך בשבילה כשאני עושה קידוש של בוקר ואני אוסיף את הברכה הזאת בשבילה.
יש כאן הפסק לי? לילדים ששומעים?
יש בעיה להוציא אותה כשהיא כמובן יודעת לקרוא ולברך בעצמה?

תשובה:

שלום וברכה

משתי סיבות היא צריכה לעשות זאת בעצמה: ראשית יש את הנדון הידוע אם יש ערבות לנשים, כלומר, האם אתה יכול להוציא אותה ידי חובה בברכה שאתה לא מחוייב בה כי כבר יצאת ידי חובתך.

הנקודה השניה, היא באמת שאלה מענינת, לא מצאתי מישהו שמדבר בענין זה במפורש, אבל יש לדון ראשית אם יש דין ערבות בתשלומין, כלומר מבחינתך זה כבר לא זמן החיוב, זה אולי קצת דומה למחלוקת הפוסקים בפורים אם בן י"ד יכול לקרוא מגילה לבן ט"ו ולהיפך… ועוד יש לדון אם מבחינתך לצורך הקידוש שלך יש כאן הפסק, ולמעשה לא נראה שיש כאן הפסק, ואינו שונה מברכת הגפן על ברית מילה שהיא מועילה גם לקידוש עבור המברך, למרות שמפסיק לאחר הגפן בברכת הברית, וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה פרק נב סעי' כו, לגבי אדם שהוא עצמו לא קידש בלילה, שבברכת הקידוש בבוקר יכוון לצאת גם ידי מצות קידושא רבה, אף שלענין מצוה זו הוא מפסיק בברכת קידוש הלילה בין גפן לשתייה. נכון ששם מדובר באדם שהוא עצמו מחוייב ברכה זו וכאן זה עבור אדם אחר, אבל עד כמה שיש דין ערבות לא נראה לחלק.

כמו כן הערת אגב, לגבי הלילה שלא יכלה לאכול, אינני יודע את מצבה הרפואי ומקווה ששלומה טוב, אבל בשביל מצות סעודת שבת ומצות קידוש במקום סעודה מספיק לאכול כזית, שזה בסך הכל חצי פרוסת לחם, או נניח גודל של מעט יותר מקופסת גפרורים מצויה, ובשביל כמות כה מועטת של פת כדאי להתאמץ לאכול זה כמה נגיסות קלות של לחם…

מקורות:

על הנושא של ערבות לנשים בקידוש:

ראה דגול מרבבה (או"ח סי' רעא), דכיון שהבעל יצא ידי חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה אפשר שאין האשה יוצאת בברכתו, ולפי שנשים אינן בכלל ערבות ולא נאמר בהן דין ד"יצא מוציא", וכמבואר ברא"ש (ברכות פ"ג סי' יג), ובתלמידי רבינו יונה שם (יב ע"א מדפי הרי"ף), וע"ע שו"ת מוצל מאש (ח"א סי' יב) סמא דחיי (או"ח סי' יג), חלקת יואב (ח"א סי' לו), חקרי לב (או"ח סי' מח), ושו"ת כתב סופר (או"ח סי' כט). מיהו יעויין שו"ת רעק"א (סי' ז) שחולק על דברי הדגול מרבבה בזה, ולדעתו אף נשים בכלל ערבות, ודחק לפרש כוונת הרא"ש, דכיון שנשים אינן חייבות בברכת המזון מדאורייתא נחשבות הן לענין זה כמי שאינו "בר חיובא", ולכך לא שייך בהו דין "יצא מוציא", משא"כ לענין שאר ברכות. כדבריו נראה בס' תשב"ץ קטן (סי' קעו), ארחות חיים (הל' מגילה אות כד) ומג"א (סי' תרצב ס"ק ה). וע"ע פמ"ג (סי' רעא משב"ז ס"ק א, סי' תפט משב"ז ס"ק ב, סי' תרפט א"א ס"ק ד, ופתיחה כוללת ח"ב אות טז), שו"ת חת"ס (או"ח סי' כא, שהורה שיכוון כל אחד שלא לצאת ידי חובה באמירת הקידוש בעת התפילה, שאל"כ אפשר שלא יוכל להוציא את אשתו ידי חובתה), שו"ת בית שערים (יו"ד סי' רכ), שו"ת אבני נזר (או"ח סי' תלט, יו"ד סי' שכג), ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' פז, עיי"ש שכתב, דראוי לכל אשה שלא התפללה ערבית, שתאמר את מילות הקידוש בלחש יחד עם הבעל.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל