חתן וכלה בדרך לחדר יחוד

שאלה:

ראיתי בנטעי גבריאל מקורות נאמנים למנהג שהחתן אוחז בידי הכלה מהחופה בדרך לחדר יחוד.
האם יש בהלכה או במנהג מקורות לאלו שאסרו זאת משום חוסר צניעות?

תשובה:

שלום רב,

אני לא מכיר מנהג כזה שלא לתת יד משום צניעות. אולם יש נושא כזה לגבי ספרדים שעדיין לא היה קנין שהוא מכניסה לביתו. אולם להלכה אין בעיה לתת יד גם לספרדים. ראה במקורות

מקורות:

בספר בית חתנים (הגר”מ פנירי, ח”ב עמוד רצב) העיר שלכאורה לספרדים אסור לחתן לגעת בכלתו עד שיגיעו לביתם, משום שרק אז היא נחשבת נשואה לשיטתם. ומה שמנהג האשכנזים גם בדרך לחדר יחוד לתת יד לכלה, הוא משום שלא יהיה הפסק בין הברכות לחדר יחוד.

אולם להלכה נראה שגם לדעת הספרדים אין בעיה.

מקור האיסור לגעת בכלה לפני הנישואין הוא ממסכת כלה (א,א) כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ובברכת האירוסין תיקנו לומר ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ורש"י (כתובות ז,ב) ביאר: "ואסר לנו את הארוסות – מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וצונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה". כלומר, האיסור הוא מחמת הברכה. ובתוס' שם כתבו: "ואמרינן כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ולפי שפעמים בא עליה שלא לשם חופה עושין ברכה מתחלה כדי שתהא כלה בברכה.  

כלומר, הן לדעת רש"י שהאיסור הוא משום הברכה, בנידון דידן שאנו מברכים ברכות תחת החופה, ומעתה ואילך אינה אסורה אפילו שעדיין אינה נשואה לדעת הספרדים עד שיגיעו לביתו. וגם לדעת התוס' אין בעיה כי החשש שהוא שמא יבוא עליה שלא לשם חופה, ועתה לאחר הברכות כבר אין חשש, ובפרט שלא שביק איניש התירה ועביד איסורא, ובמקרה זה פשוט שלא יעשה כן שלא לשם חופה. וראה גם בשיטמ"ק שם שכתב בדעת התוס' שזה רק בדעת ר' יהודה, אבל לדעת רבנן רק הביאה אסורה, ואילו הייחוד כבר מותר. 

ומכל זה נראה שגם לדעת הספרדים שהנישואין מתקיימים רק כאשר הוא מתייחד איתה בביתו, בכל זאת אין כל בעיה לתת יד לכלה לאחר החופה והברכות.