שאלה:
שלום כבוד הרב,
שוב אני עם שאלת תם.
אשמח לתשובתך.
הבוקר יש לי פגישה כך שלא הצלחתי להתפלל שחרית שלמה בבית (לצערי לראשונה לא הצלחתי להתעורר לפני הנץ – אם כן אז הייתי מספיק הכל).
בבית התפללתי: ברכות השחר, קרבן תמיד, פיטום הקטורת, דזמרא (מזמור חנוכת הבית, ברוך שאמר, מזמור לתודה, אשרי, ישתבח) שמע וברכותיה עד לעמידה.
באוטובוס: התפללתי בישיבה (עם התכופפות במקום כריעות והשתחויות) ותזוזה שמאל ימין מרכז ב'עושה שלום', תחנון ועד סוף השחרית.
עד תפילת הדרך הצלחתי להתפלל רק כשכבר ירדתי מהאוטובוס לעיר שאליה נסעתי.
האם זה בסדר איך שנהגתי?
תודה רבה כבוד הרב על הליווי. זה לא מובן מאליו בעיני.
תשובה:
שלום וברכה
בשעת הדחק ובדיעבד שאין אפשרות אחרת, ניתן להתפלל באוטובוס ובישיבה כיון שלא ניתן להתפלל בעמידה ולכוון בתפילה.
הנהגה זו כמובן אינה לכתחילה, שכן בשולחן ערוך בסי' צד סעי' ח פסק שאדם שהתפלל מיושב אם הגיע למחוז חפצו לפני עבור זמן תפילה חייב להתפלל שוב! ואף שהלכה שלא כדבריו, ואין להתפלל שוב, מכל מקום למדנו מכאן כמה חשובה היא התפילה בעמידה.
בהצלחה רבה מאוד!
תודה על התשובה הרב.
האם ניתן לנהוג במידת חסידות ולהתפלל שוב שחרית במלואה למרות שלא חובה?
ודאי שלא! זו הרי ברכה לבטלה.
מסב תשומת לב שהשואל להבנתי סיים גאל ישראל בבית, והמשיך לחש באוטובוס וכך לא סמך גאולה לתפילה.
נכון, זה אכן בודאי לא לכתחילה, עדיף להמתין עם הברכה האחרונה.
האמת בעניין של סמיכת גאולה לתפילה, נזכרתי בחשיבות של זה בבית והמתנתי עם הקטע הזה של התפילה עד שעליתי לאוטובוס כדאי להסמיך גאולה לתפילה. נהגתי כשורה?
הערה קצרה, מצחיק קצת שאני בחור בן 32 ומרגיש כמו ילד שרק התחיל את ביה"ס היסודי בעולם של המצוות והתפילה.
שמח שהאתר ואתם קיימים כדי לסייע.
אכן כן.
שמחים עם חברים כמוך! תצליח!
השאר תגובה