שאלה:
שלום רב, אשמח לדעת הרבנים על מה זה בעצם סיעתא דשמיא.
אני הקטן מבין שבעולמנו לכל אחד תפקיד שונה, ועל כן אנו נולדים עם יכולות שונות ומיועדים לתפקידים שונים , אבל למה בעצם שלא נקבל מה שחז"ל קוראים סיעתא דשמיא כולנו כל הזמן ובאופן שווה? הרי סוף סוף אנחנו כאן וכדי למלא את יעודנו ואנחנו כמובן זקוקים לסיעתא דשמיא כל רגע רגע. ואני מבקש לשאול- מדוע אנשים נוטים לחלק עזרה זו מן השמיים בצורת תנאי? בלשון שכזו: "אם תזכה לסיעתא דשמיא , יהיה כך וכך.." מדוע שלא אזכה/נזכה ? האם זה עניין של שכר ועונש על מצוות ועבירות, כלומר סיעתא דשמיא זה שכר והיעדרה זה עונש?
ואם כבר שאלתי, ואכן כמו בלשון בני אדם , סיעתא דשמיא זה זכות מיוחדת, כיצד זוכים לה?
המון תודות !
תשובה:
שלום וברכה
חז"ל אמרו "הבא להטהר מסייעין בידו", "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", כלומר הדרך היסודית לזכות לסייעתא דשמיא היא להתייצב על הדרך הטובה, להראות לבורא עולם שאנחנו רוצים להיות טובים ורוצים להצליח, אתה עושה מאמץ ראשוני שהוא אפסי לעומת הסיוע שתזכה לו בזכות כך. הרב שמשון פינקוס זצ"ל היה מרבה לדבר על כך, שכיצד יתכן שאותה תורה נתן בורא עולם גם לי הקטן וגם לרמב"ם ואמוראים ולרבי עקיבא איגר? איזה הגיון יש שזה יתאים לנו במידה שווה. הוא ענה בסגנונות שונים ובמשלים וכו' כדרכו הטובה, אבל הרעיון הבסיסי תמיד היה, שבלאו הכי אתה עושה רק מה שאתה יכול ואז אתה מקבל עזרה עצומה מלמעלה…
כמובן יש עוד ענינים של זכות אבות, ותפילות ועוד כלי עזר, אבל עיקר רעיון העבודה האמיתית הוא היסוד הנ"ל.
