פדיון כפרות עכשיו

ברית יצחק

שאלה:

שלום וברכה
אצל הספרדים שנוהגים לעשות ברית יצחק ליל הברית מילה וכשהברית מילה נופלת ביום ראשון קשה לעשות את זה במוצאי שבת שבפריז יוצאת שבת בשעה 22:45 האם מותר לעשות את סדר קריאת הזוהר כנהוג אצל הספרדים בסעודה שלישית?

תשובה:

שלום וברכה

בודאי מותר לקרוא זוהר בסעודה שלישית, אבל אני מניח שסגולת הענין לא תהיה לפני צאת הכוכבים. אלא שיש לדעת שזו לא חובה אלא מנהג ותעשו לפי היכולת. העיקר שהאבא ילמד ליד התינוק זו סגולה לשמירה, לא חייב להיות מסיבה גדולה ורבת משתתפים.

מזל טוב ורוב נחת.

מקורות:

כתבנו בעבר במקום אחר על ענין ומעלת ברית יצחק:

ראה ס' הבט לברית שער שני בפתיחה שכל המנהג הזה הוא לצורך שמירה לתינוק, שמלאכי חבלה רוצים להזיקו כדי למונעו מקיום המצוה.

וכך הובא בס' של הגאון רבי מרדכי אורי אנלמן מרבני ראשון לציון ומוהל מומחה.:

מקורו בזוה"ק (פרשת לך, דף צג ע"ב) שם מסופר על רבי אבא ובנו רבי יעקב שנזדמנו לאכסניה אחת ולנו שם, וביקש מהם בעל האכסניה להשאר שם לילה נוסף, אשר למחרתו הוא אמור להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו. בהקשר ללילה זה נאמר שם: ובההוא ליליא כנש ההוא כל אינון רחימוי, וכל ההוא ליליא אשתדלו באורייתא ולא הוה מאן דנאים. ע"כ. [בתרגום ללה"ק: באותו הלילה אסף האיש הלזה את כל אוהביו, ובמשך כל הלילה עסקו בתורה, ולא היה מביניהם מי שנתן תנומה לעיניו]. ועוד אמרו במדרש תנחומא (פר' תזריע אות ה) וביום השמיני ימול בשר ערלתו, בא וראה כמה מחבבין ישראל את המצוות שהן מוציאין הוצאות הרבה כדי לחבב את המצוות, א"ל הקב"ה אף אני מוסיף לכם שמחה שנא' ויספו ענוים בה' שמחה ואביוני אדם, מכאן נהגו אור שמיני בעל ברית עושה סעודה ומשתה ביין ובמיני מגדים, ע"כ. וכן כתב בספר אור צדיקים להמקובל האלוק' רבי מאיר פאפירש, וז"ל: נהגו בכל מלכות ארץ ישראל להיות ניעור כל הלילה קודם המילה ולעסוק שם בבית היולדת בתורה. ע"כ. ובמטה משה (ח"ז פ"ר) כתב: מצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמנעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהנום. וסמך לדבר, ואתה את בריתי תשמו"ר, שמעת הברית צריכין שמירה. ע"כ. וכמ"ש בשלה"ק (מס' חולין, ענין מילה דף פג) וז"ל: אמרה התורה השמר לך ושמור נפשך, בכן ג"כ ראוי שמירה יתירה לילד הילוד ועיקר השמירה להיות נעור בלילות עד המילה [עי' בקיצור של"ה שם שהוסיף ע"ז: ובפרט הלילה שקודם יום המילה שאז מתקנאים הקליפות ביותר], וללמוד תורה ולעסוק במעשים טובים. ע"כ. וכן כ' בס' כתר שם טוב: טעם הדבר כי קריאת התורה בליל השמיני הוא בכדי להגין על היולדת והילד, כמו שארז"ל תורה אגוני מגנא ואצולי מצלא. היולדת נחשבת שהיא בסכנה, כמו שארז"ל עד ארבעים יום קברה פתוח, והילד – מפחד הלילית וכת דיליה. וגם להתפלל על הילד על המילה שיעשו לו ביום המחרת שלא יאונה לו כל רע. ומנהג אשכנז להתאסף בבית היולדת, המוהל והסנדק והקרובים, ואומרים מזמורי תהלים ותפילות כדי להרחיק לילית. ע"כ.

 

וראה עוד בס' קב הישר (פרק עג) שכ' בשם הזוה"ק דע"י לימוד התורה בלילה של הוואך נאכט אליהו מתגלה בהארות גדולות של רצון העליון, ועי"ז גורם הרבה טובות וישועות לישראל. וכ"כ בס' יסוד יוסף (פרק עא), והוסיף שם וז"ל: ועוד מועיל לדעתי פשוט שהילד ישמור בריתו לבלתי לפגמו ע"י כונת התורה שעוסקים בעניני ברית בלילה שלפני המילה. ובהגהות מוהר"א אזולאי (על הלבוש יו"ד סימן רסב) כ' בשם ס' מעבר יבק וז"ל: צא ולמד מדורות הראשונים דלא הוו פסקי פומייהו מלימוד כל אותה הלילה בסודות המילה כמוזכר בדברי הזוהר סוף פרשת לך לך, ומה טוב לומר פטום הקטורת עם שירי דוד לפניו ולאחריו לפני כסא אליהו, כי יועיל בודאי לתינוק המוכן להראות קרבן שי ומנחה לפני המלך ה' צבאות ביום שלאחריו בתוספת נפש רוח ונשמה בכח אור כי יהל עליו כל היום ההוא, לא כאלו שמתלוצצים בלילה ההוא אנשים עם נשים וגברים עם טף כי הוא אש בנעורת. ע"ש.

 

ועוד טעם כתב בס' ברית אבות (קונטרס ליל שמורים) וז"ל: רחש לבי דבר טוב לומר טעם לשבח למנהג ישראל שנוהגין להיות נעורים בליל שלפני המילה ולומדים שם תורה, כי זה הוא דוגמא למה שנוהגין להיות נעורין בליל יוה"כ וליל הושענא רבה, ולומדים תורה וכו'. אם אדם לומד בלילה, אז מתנהג עמו השי"ת בחסד כל היום שלאחריו, ויוה"כ והו"ר הם ימי דין ומחילת עוונות, וצריכין לחסד, ע"כ לומדין תורה מקודם בלילה. וע"כ נוהגין ג"כ להיות נעורים כל הלילה מקודם המילה, שהוא ג"כ יום מחילת עוונות של ישראל. ע"כ.

 

דיש אומרים דעיקר השמירה נצרכת עד חצות, כמ"ש בס' זכר דוד (מ"א פ") בשם ס' מעבר יבק. ע"ש. וזהו למי שאין לפי כחו ויכלתו להיות ניעור כל הלילה, וכן הורו צדיקי הדורות זי"ע, לא להיות ניעור כל הלילה, רק מעט בתחילת הלילה, ולאחר מכן ללכת לישון, כדי שיהיה בזה השתדלות והכנה לקיים את עבודת היום בשמחה. וכן הביא בקונטרס אורה וששון (תשנ"ו עמ' ע"ז) בשם הגה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז קלויזנבורג זי"ע שהיה מורה שאין להיות ער כל הלילה, רק עד חצות בלבד [מפי חדב"נ הגרא"פ מוטצען שליט"א]. ואכן עצם השינה נכללת בהכנה למצוה, וכמבואר במדרש (בראשית פ"ט אות ו) אמר רבי שמעון בן אלעזר, והנה טוב מאד, והנה טוב, השינה. וכי שינה טובה מאד, אתמהה, לא כן תנינן, יין ושינה לרשעים, נאה להם ונאה לעולם. אלא מתוך שאדם ישן קמעא, הוא עומד ויגע בתורה הרבה. ע"כ. והובאו הדברים ברמב"ן (פרשת ואתחנן ו, י"ג) על הפסוק "ואותו תעבוד" שאפילו צרכי גופו, לשם עבודת האל יהיו. יאכל וישן ויעשה צרכיו, כדי קיום הגוף לעבודת ה', כענין שאמרו "והנה טוב מאד", זו שינה, וכי שינה טובה היא, מתוך שהוא ישן קמעא, הוא עומד ועוסק בתורה. ע"כ. ומרגלא בפומיה דהגה"ק רבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב זצ"ל לדייק בלשון המדרש, דכאשר האדם ישן כדי שיהיה לו כח לעבודת הש"י, אזי אין זה רק "הכנה לטוב", או "מסייע לטוב" בלבד, אלא השינה בעצמה נהיית דבר "טוב מאד", עד כדי כך שעליה נאמר "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", כי היא נהיית בעצמה "טוב מאד". ומובא בספר תולדות אדם (ח"א פרק ט"ו) על הגה"ק רבי זלמן מוואלאז'ין זי"ע, שכאשר היה צריך ללכת לישון, היה חוזר על לשון המדרש, "והנה טוב מאד זו שינה", ואז ידע משרתו שהוא רוצה לישן, והציע המיטה לפניו.

 

ובענין סדר הלימוד כתב בס' זכר דוד (מ"א פל"ט) וז"ל: נהגו בכל תפוצות יהודה וישראל בלילה קודם המילה כ"א יאחז דרכו דרך הקודש יביע אומר, ומתאספים אסיפות לקבוע עתים לתורה. וכל הלילה ההוא תמיד לא יחשו כדי לשמור הנער שמירה מעליא. והרבה סדרים נסדרו מרועי צאן קדשים, כמו ספר "שומר הברית" שנהגו ללמוד בירושלים. וכן ספר הנקרא "דברי הברית", וספר "ברית יצחק", וספר "הוד ברית" שתיקן הרב חיד"א בספר "כרם חמד", והרב "אות ברית", כולם נכוחים. והוא באחד דבר צוה שהלומדים יתחלקו לג' מדרגות, כת הראשונה של סתם בעלי בתים יאמרו תנ"ך, וכת ב' של בעלי תורה למשנה ומדרש הזוהר, כת הג' למאמרי הזוהר המדברים בסגולת המצוה. ע"כ. והנה על גודל מעלת הלימוד העיד הרחיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים ז, אות מ"ג) וז"ל: הרב מוהר"ר צמח צרפתי היה חולה כשנתיים בדמשק ערש וענו בכבל רגלו, ואתרחיש ליה ניסא, וה' ריחם עליו שלח מלאכו וירפאהו, וכמו רגע חזר לבריאתו ואיתנו. והמעשה נורא, כי סיפר הרב ז"ל, שנגלה אליו אליהו זכור לטוב, ואמר לו שיקבל עליו ללמוד כל ליל ברית מילה לכל הילודים בעיר ויתרפא, וקיבל עליו, ותיכף נתרפא. ומהיום ההוא כך היה מנהגו, לילך ליל שלפני המילה במקום שיהיה שם מילה ולעסוק בתורה כל הלילה. וזה שמעתי מת"ח ששמע מזקן אחד שהיה הוא בבית הרב בשעה שנתרפא. ע"כ.

 

ש"ך (יו"ד סימן קע"ח סק"ו) ובבאה"ט (שם סק"ה). ע"ש.

הנה מנהג עדות המזרח לכנות ליל זה בשם 'ברית יצחק' ויש להבין מה הטעם שאינו נקרא 'ברית אברהם' שהוא ראש לנימולים. ובביאור הענין כתב בספר עטרת משה דהנה כתב המחזור ויטרי הנ"ל שהלילה שקודם המילה נקרא "ליל שמירה" ועושים בו סדר לימוד כדי לשמור את התינוק מן המזיקים. ודבר זה צריך ביאור מה טעם צריך לשמירה מיוחדת דווקא בליל זה יותר מן הימים והלילות הקודמים שעדין לא נימול בהם. והביאור בזה על פי הירושלמי (פי"ט משבת ה"ה) שנקט שאע"פ שעד ליל שמיני מותר להאכיל את הקטן בתרומה כיון שעדיין לא הגיע זמנו למול ואינו נקרא ערל שאסור בתרומה אולם בליל שמיני אסור להאכילו בתרומה כיון שחל עליו "שם ערל" כבר בליל שמיני (ואע"פ שבמציאות אינו יכול למול עדיין משום שמילה פסולה בלילה), ולפי"ז מבואר שבשבעת הימים עדיין לא חל עליו שם ערל ולכך לא היתה למזיקים שליטה עליו, אך בליל השמיני שחל עליו שם ערל ואינו יכול למול עדיין, במצב ביניים זה יש עליו שליטה ואחיזת המזיקים, ולפיכך צריך שמירה בליל שמיני מן המזיקים. ולפי זה מבואר מדוע נקרא ליל השמירה בשם "ברית יצחק" לפי שיצחק היה הראשון שהיה שייך בחיוב מילה בלילה קודם שהרי נימול לשמונה, אבל באברהם כתוב "בעצם היום הזה" ופירש רש"י שמל בו ביום שנצטווה ולכך בלילה הקודם עדיין לא חל עליו שם ערלות, ולא היה עדיין מצב ביניים שנקרא ערל ועדיין אינו יכול למול, ורק ביצחק נתחדש מצב זה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אומנם אכן זה מנהג ולא הלכה, אבל האמת שבפועל המנהג כל כך חזק שאני לא מכיר בן ספרד ירא שמיים שלא עושה ברית יצחק בליל יום המילה…
    למעשה, אמרתי בתור בדיחותא לא מזמן לחבר, שיש מנהגים מהקבלה שנתפסו אצל בני ספרד כל כך חזק שזה כבר הופך ל"הלכה" והשתעשענו בשאלה האם בן ספרד שלא אמר באחד הלילות את נוסח "לשם יחוד" שלפני ספירת העומר, האם רשאי לספור בברכה את ספירת העומר בהמשך ימי הספירה :)
    אני מקווה שהעליתי לכבודו חיוך על הפנים, והיה זה שכרי.

  2. רבי שגיא, או שאתה חובט על ראשי כשאני לא מספיק מדגיש שמנהג מסויים אינו מחוייב הלכתית, או שאתה חובט על ראשי להיפך… אני מקווה שהעליתי חיוך על פניך…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל