לתרומות לחץ כאן

בגידה – המשך

שאלה:

שלום רב
בהמשך לשאלתי הקודמת בעניין יחסים פתוחים וגירושין החלטתם לפסוק לי שהייתה בגידה וצריך להתגרש ואסורה על בעלה וכו' ואני עדיין תוהה על עניין זה התמוהה בעיניי כי אני לא מרגישה שבגדתי בבעלי כי אני יודעת בפרוש שהלכתי לשם הנאה ומשחק בהסכמת בעלי והלב שלי שייך לבעלי אז אין פה בגידה בעיניי לחלוטין..אני נשואה כ21 שנה ומתוך היחסים האמיתיים והפתוחים שנוצרו עם בעלי במהלך שנות נישואינו הגענו לרמת פתיחות גבוהה ביותר מודעות עצמית עצומה שאף אחד לא יכול לבלבל אותנו בעניין ההרגשה שלנו וגם לא אתם דיינים פוסקים שנתמכים בחוקים שכליים ולא מספיק מפותחים לדעתי..הדור הזה הוא דור מפותח ויש רגישות גבוהה אצל אנשים אחד כלפי השני מה שלא קיים בדת העיוורת שפוגעת בקשרים בין בני זוג ובכלל בקשרים בין אנשים.. וגורמת לגירושין ..אם בעיניכם קשר בין בני זוג הוא קדוש וצריך לשמור עליו למה אתם לא חותרים לאמת והאמת נמצאת בלב האדם ולא בחוקים הכתובים..אישה שהייתה עם גבר פיסית ובעלה הסכים לכך כי הוא יודע שאני שלו לחלוטין אז לא בגדתי בו..הבגידה היא בלב ולא במעשה..זה העניין שאני רוצה לברר שוב…זה עניין מאד שונה מבגידה רגילה שאישה בוגדת מאחורי הגב של בעלה כאן זה מתוך פתיחות ושיתוף ..אני מתעקשת שאין בגידה בבעלי..למה לא מתייחסים ללב שלי..מה הוא לא נחשב?
אני צריכה לקבל דין שלכם כעיוורת בלי להתייחס לרגשותיי שאני בפרוש אחרי שהייתי מס' פעמים עם גברים אמרתי לבעלי שוב ושוב שזה שטויות ואין לי שום תחושה של משיכה לאיזה גבר כלשהו אלא הפוך אהבתי התעצמה לבעלי יותר ויותר מתוך ההסכמה שלו לתת לי חופש פעולה וריגושים פיסיים כדי לשמור על שפיות ושמחה בחיים ומעבר לכך כשבעלי היה עם אחרת הלב שלי התפחלץ לקח לי המון זמן לקבל את המציאות שהוא עם אחרת ורק אחרי חודש וחצי שהוא היה עם מישהי אני התחלתי כשהבנתי דרכו שזה יכול להיות הנאה גדולה ..חייבים לשנות את הפסיקה בעניין..לא מתקבל לי על הדעת והלב בעיקר שכך פותרים בעיות הרות גורל..חייבים להתייחס ללב העניין ולשאול כל אישה באמת אם היא רצתה לבגוד ממניעים של בגידה או רק התנסות בהסכמה זה אומר שהיא לא יכולה לחזור לבעלה וכו'.. תודה

תשובה:

שלום רב,

אני ממש מצטער ומבין מאד לליבך. העובדה שכתבתי שלפי ההלכה אסור לכם להמשיך אינו משום שאיני מבין לליבך, אני מבין היטב את הסיטואציה, אבל אנסה להסביר שוב. אני לא נותן תוארים של "בגידה" וכד'. הנושא הוא הלכתי טהור. מותר או אסור. גם טיעון שעלינו לבחון כליות ולב ולא חוקים כתובים, שפוט אינו נכון, וביעקר, לא רלוונטי. כאשר נגיע לעולם האמת לאחר המאה עשרים, ברור שמעשינו יבחנו לפי הסיטואציות הספציפיות, וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה שרק בורא עולם יכול להבחין מה עובר על האדם כאשר הוא חוטא ובהתאם לכך הוא פועל

אולם אנו כאנשי הלכה אין לנו אלא הלכה פסוקה. ברור שכאשר יש רגישות גדולה, עלינו למתוח את החבל עד היכן שאפשר כדי להקל, והאמיני לי שאני עושה זאת פעמים רבות, לא חסרים משפחות שהצלתי אותם במקרים מסובכים. אבל יש לנו מסגרת ואין אפשרות לחרוג מהמסגרת. זה ממש לא בידיים שלנו. וזה בדיוק מה שאמרתי לך בתשובה הקודמת, שלפי הכללים איני רואה אפשרות שיהיה מותר.

נכון, זה לא נחשב לבגידה. אבל כדי שהאישה תהיה מותרת לפי ההלכה לבעלה אחרי מעשה כזה צריך גם תנאי נוסף, ומאחר שהיית מודעת לכך שזה אסור לפי ההלכה, איני רואה אופציה שהדבר יהיה מותר לצערי. כפי שאת אומרת, הכל עניין מה קיים בלב. את יכולה להמשיך עם החיים כפי שהם אף אחד לא יכפה עלייך חלילה כלום, אבל אם את שואלת מה ההלכה אומרת, אז לצערי זה המצב. .

 

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אתמול נסעתי באדום. פתאום ראיתי מאחורי את האורות הכחולים המהבהבים. עצרתי בצד והסברתי לשוטר שלא הפרעתי לאף אחד בנסיעה. זה היה על דעת כולם. ראיתי איך שכולם חורקים בלמים ונותנים לי לעבור. הלב שלי היה מאוד עם פתיחות לגבי כל הנושא הרגיש הזה. אפילו עצרתי רגע לפני שחציתי רק לוודא ששום נהג לא מתעצבן. שאלתי את השוטר בכנות האם הוא שמע איזשהו צפצוף מאיזה שהוא נהג באיזור וגם הוא הסכים איתי שכולם אכן עצרו ואיש לא צייץ. אבל עכשיו, אחרי שהשוטר הבין, נותר לי להסביר את כל הנ"ל לשופט.

  2. גברת יקרה אני חייב לומר לך שאני ממש מתפעל ממך. את כותבת שאת לא מרגישה בוגדת. את מוסיפה וכותבת שזה נעשה בידיעה ובהסכמה מלאה של בעלך. את כותבת שאת "לא מבינה" למה הרבנים כ"כ מחמירים בנושא זה ואיך שהדור שלנו הוא דווקא דור של פתיחות. והנה למרות כל זאת ועם כל זאת את פונה לרבנים ושואלת לחוות-דעתם. וכשהתשובה לא עריבה לך (ואכן אני מבין את עומק המשבר העולה מן התשובה. לפרק בית ולהרוס משפחה זה אף פעם לא קל. במיוחד לא אחרי שנות נישואין ארוכות) את לא טורקת את הדלת אלא את חוזרת ושואלת שוב. מנסה להבין. מנסה להתחבר עם הדברים. כל זה מלמד אותנו על כוחו של יהודי. בכל מצב שהוא. על הניצוץ החבוי שבו שלא נותן לו מנוח. שגם כשקשה לצאת מאיזור הנוחות הוא עדיין זועק. משווע לעזרה. דומני כי זה גם יכול להוות לך את ההוכחה על הנשמה. ועל השארות הנפש. על כך שאנחנו לא בובות לא מכונות ולא קופים מתקדמים. אנחנו יצורים עם תפקיד ועם נשמה גבוהה שזועקת מתוכינו כאשר אנחנו לא ממלאים את ייעודנו בעולם.

  3. הייתי מאוד מאוד ממליץ לגברת החשובה להאזין שיעורים המסבירים את הדת,

    כגון הרב זמיר כהן שליט"א

    או הרב אהרן לוי שליט"א

    בטוחני שאחרי שתתחיל להאזין לשיעורים מתוך חשק ורצון להבין באמת את הדת, היא תתחיל לחיות אחרת, לפי השערתי היא עדיין במיטב שנותיה, וחבל על כל יום שעוברים כאן בעולם ולא מכירים את הדת כראוי, מאבדים גם עולם הזה, כי הרי אף פעם לא תהיה מרוצה, תמיד תרצה להוסיף קשר עם עוד גברים, ועוד תאוות, ומאבדים את עיקר החיים, את היופי וההדר של הדת, וכן את העולם הבא היא מאבדת, כי מה לעשות שהקדוש ברוך שברא אותנו, נתן לנו תורה עם חוקים, שאם לא מקיימים ועוברים על חוקיה, צפוי עונשים קשים ומרים, וחבל!

    לכן, גברת יקרה! מכל הלב אני כותב לכם,
    חוסי ותרחמי על חייך, חבל להיות צודק, הכי טוב להיות חכם, ותאמינו לי, אחרי שתלמדי על הדת, אתם לא תתחרטו על הרגע שבה החלטתם לחקור את הדת, ושוב, רחמנות על חייך, השם יתברך במרומים מצפה ובוכה עלייכם שתרצו לחזור אליו,
    לא שווה לחכות עד שהשם יתברך יחליט לקנוס ולהעניש.

    קומי ותתאזרי באומץ למען השם,
    אפשר לפנות לארגון ערכים כו הידברות, יש להם אתר גם, ובעזרת השם אם תעשו את מה שיעצנו לכם, וודאי תתברכו בכל הברכות ויהיה לכם רק טוב כל הימים,!

  4. השואלת פנתה בקשר לנושא אישי רגיש וכואב, אני לא חושב שכאן המקום לפתוח דיון רחב ורב משתתפים, מודה למגיבים, אבל נראה שנעצור כאן. יישר כח.

  5. ההקשר ממש לא רלוונטי… שם מדובר שאדם בדיני ממונות מתעקש על דין תורה ולא בא לקראת חברו לפנים משורת הדין, אבל חלילה אין הכוונה שיש לנו אפשרות כל שהיא לבטל איסור אחד מן התורה!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל