שאלה:
כמה שאלות:
מה העניין של החזרה בתשובה לגבי חטאים דאורייתא/דרבנן שדורשים כרת, הרג, חנק, שריפה וסקילה ועוד'? הרי לדוג' בימים ההם כאשר אדם אכל חמץ בפסח אז הוא היה הורגים אותו בהתסס על הפסוק "ונכרתה הנפש ההיא מישראל", אז מה בנאדם פשוט היום מתוודא, מתחרט ומקבל לעתיד שלא יעשה זאת והקב"ה ברחמיו הרבים מוחק את זה?
2. לפחות פעם היו מקריבים קורבן על חטא שלא היה עליו הרג מכל סוג שהוא. לדעתי עצם העובדה שהייתי מביא איזה עגל או שה ששווה בערך כמו הלפטופ שיש ברשותי או הטלפון או ההפסד של הכסף במקום לקנות איזה סט שוטנשטיין או ספרי הלכה חזון עובדיה, בית יוסף וכו' , היה מכאיב לי בכיס וגורם לי די לחשוב לפני שאני מאבד עוד איזה מכשיר דיגיטלי יקר או מגיע לעו י כי אני מרוויח מינימום ועשיתי כבר חטא אחד החודש , מה היום הקנס? – כלום.
3. מה ההבדל בין איסור דרבנן לבין איסור דאורייתא?
4. האם יש מקרים שאי אפשר לחזור בתשובה כמו גבר או אישה ששינו את זהותם המינית (המילה הלועזית טרנסג'נדר – שינו מין)? מה הוא יחזור בו? די לא הגיוני, לא?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית צריך לדעת, שגם אם חסר בכפרה בלי עונש, התשובה היא קדם כל מחוייבת ומלבד זאת אדם על ידי מעשה התשובה נעשה צדיק גמור, כלומר אם שב בשלימות לה'. הנושא של הכפרה והיסורים הוא שולי ביחס לעצם מעמדו של האדם החוטא מול בורא עולם, הוא קרוב לבורא עולם אהוב עליו או שמא רחוק ומסואב בחטא?
לכן הבסיס לכל הוא מעשה התשובה וזה העיקר, וכל השאר זה לא עסק שלנו מה נצרך עוד כדי שהנפש תזדכך על ידי בורא עולם, ואצל כל אדם זה אחרת לפי מה שנתבע ונדרש ממנו בהתאם למצבו הפיזי והרוחני באותה שעה.
