לתרומות לחץ כאן

השקעת כספי הקדש במניות

שאלה:

אני גבאי בית כנסת. יש לנו חשבון לרזרבה האם מותר להשקיע את הכסף במניות?
עם השנים הערך של הכסף נשחק.

האם מותר לשלם % מהרווחים לאדם שמטפל בנושא?

תשובה:

שלום וברכה

לפי דעתי, כיון שמדובר בממון של ציבור, אין להשקיע אותו בשום גורם שיש בו סיכון כמו מניות. אדם בשלו רשאי לקבל החלטה לנטילת סיכון כזה או אחר, אבל בכספי הקדש יש ללכת רק על בטוח או אולי סיכון נמוך מאוד שמקובל אצל כל אדם כהשקעה בטוחה.

כמו כן יש לחשוב כיצד לנצל את הרזרבה בצורה נכונה, כלומר, אם יש לכם תוכנית עתידית מה אמור להיות עם הכסף הזה, למה ישמש, זה בסדר, אבל סתם לשמור רזרבות שאין בהם צורך הנראה לעין, ולהמשיך לגבות דמי חבר גבוהים, נראה בעיני לא נכון, יש לבדוק מה הצרכים ובהתאם לכך לקבוע את גובה דמי החברים.

מקורות:

עי' שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן עו

אם מותר להשקיע כספי מעשר כספים בקרן מסוים שישא רווחים לטובת העניים.

עברתי על מכתב שאלתו, והנני להשיב לו עליה. שאלתו התמציתית היא: היות שיסדתם קרן משפחתי בדנמרק לצדקה ולגמילת חסד, ויש בו הרבה כסף מעשר שהפרשתם, סכום העולה בהרבה מכדי הצורך לחלק לעניים, אם מותר ליסד מזה קרן מכובד ע"י השקעתו בניירות ערך, ויהא בכחו לחלק סכומים נכרים, והפירות מהשקעות ימשיכו לבוא עד אין סוף, או עדיפא לכלות ולחלק כל הקרן, כי רב אחד אמר לו שאסור לעשות זאת להשקיע את הכספים כנז' כי כבר זכו בזה העניים ולכן אסור להשקיע כסף שלהם למטרות מסוימות.

וזאת תשובתי ע"ז בע"ה. (א) אמנם נכון הדבר שהרמ"א ביו"ד סי' רנ"ט סעיף א' פוסק דאין נושאין ונותנין בצדקה העומדת לחלק לעניים שמא יבואו עניים ולא יהיה להם מעות לחלק, וכך מצינו גם בשל"ה בעמוד הצדקה שאוסר בכזאת בהדיא על מעות – מעשר, ואוסר במפורש גם אפילו כשזה יפיק רווחים.

אבל מדברי השל"ה שם נלמד גם דרך של היתר בזה, דז"ל השל"ה ז"ל בזה: תנן במס' שקלים רבי עקיבא אומר אין משתכרין משל הקדש ולא משל עניים, והלכה כרבי עקיבא, וטעמיה דלמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה, ע"כ נראה דיותר טוב שיניחו מעות מעשרותיו בטלים ולא ילוום בריוח, אם לא שהוא איש אמיד ואף אם ילוום על ריוח יוכל ליתן לעני משלו ויהיה לוה /מלוה/ ואח"כ יפרע ממעשרותיו עכ"ל, הרי שיחד עם זה שהשל"ה ז"ל אוסר להשקיע את המעשרות על ריווחים, הוא מבאר בהדיא שאבל אם יוכל להבטיח בבירור שיהיה לו בינתיים לתת ממקו"א =ממקום אחר= לעני שיבוא לבקש, דאזי מותר לו להשקיע כסף המעשרות על ריווחים, והיינו מפני שהאיסור בזה הוא לא מכח זה שכבר זכו בהם עניים ואין לו כל רשות בהם, אלא שהאיסור הוא מפני דשמא כשיבוא בינתיים עני לבקש לא יהא לו לתת לו, ולכן מתיר במפורש כן להשקיע כסף המעשרות על ריווחים בהיכא שברור לו שיהא בידו לתת לו לעני שיבוא לבקש בינתיים ממקום אחר עד שיקבל פירות מהרווחים.

ובעצם נוכל לדייק דבר זה גם מדברי הרמ"א בעצמו שהרי מנמק טעם האיסור לשמא יבואו עניים וזיל איפוא בתר טעמא, אלא שבדברי הרמ"א לא מפורש בהדיא מזה, ויש מקום לבעל דין לטעון דאמרינן בזה לא פלוג, אבל בשל"ה כתוב מפורש להיתר בכה"ג, ומפורש מדבר בנוגע לכסף מעשרות ובבעלים ולא בגבאי צדקה אשר כיד עניים דמיא, [ויעו"ש גם בט"ז בסק"ב שמתיר ג"כ להשקיע כספי צדקה לטובת העניים באם בטוח מאד שיוכל לגבות מן הצבור בלי מניעה תיכף שיצטרך לחלק לעניים עיין שם].

(ב) והנה בירושלמי על ההיא מתניתין דשקלים (בפ"ד ה"ב) שעליה מסתמך השל"ה ז"ל איתא טעמא אחרינא בזה, והוא, מפני דחיישינן לשמא יקרה הפסד, ועל כן אומר הירושלמי שם, דאם רצה שיהיה ההפסד שלו מותר יעו"ש, ויוצא לנו לפי"ז דלשיטת הירושלמי כל האיסור של השקעת כספי העניים הוא רק לשמא יקרה הפסד, ולכן אם מקבל עליו ההפסד על עצמו והשכר לעניים מותר, ולא חייש הירושלמי בכלל לדילמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה.

(ג) ולכאורה יקשה מהירושלמי הנ"ל על הרמ"א והשל"ה ז"ל דהא מוכח מהירושלמי דלא חיישינן לשמא מתרמי עני.

אבל זה אינו, כי הרמ"א והשל"ה פסקי בזה כהבבלי, ובכתובות ד' ק"ו ע"ב איתא בהדיא דטעמא דר"ע הוא משום דלמא מתרמי להו עניא וליכא למיתבא ליה.

מאידך כדאי לציין דברמב"ם לא נזכר כלל הך דינא דאין משתכרין משל עניים, וכפי הנראה דהוא זה מפני שלא פסק בכלל כר"ע בזה.

(ד) יש גם לומר דהירושלמי יסבור גם לטעמיה של הבבלי, ורק בא להוסיף שאפילו אם לא יהא חשש של דלמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה דאפ"ה אסור עד שיקבל במקרה של הפסד את ההפסד על עצמו, ואותו הדבר יש לומר גם להבבלי, שזה היה פשוט ליה ואין צריך לומר זאת שצריך לקבל ההפסד על עצמו אלא דאפ"ה סובר שאסור עדיין משום החשש של דילמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה.

ועכ"פ עם הבטחת ב' התנאים הנ"ל יש להתיר השקעת כסף המעשרות בין להירושלמי ובין להבבלי.

וכך ראיתי בספר בית דינו של שלמה חיו"ד סי' א' שעפ"י הירושלמי ועפ"י הבואר /המבואר/ בשל"ה הנ"ל העלה להלכה דיותר טוב שיונחו מעות המעשרות בטלים אם לא שהוא איש אמיד ויוכל ליתן לעני משלו ויהיה מלוה ואח"כ יפרע ממעשרותיו, וגם זאת, שיהיה ההפסד שלו והריוח למעשר יעו"ש.

(ה) ואם כן לפי האמור נראה להלכה לנידון שאלתנו, דאם יבטיחו שישארו חלק ממעות מעשר בעין לכל מקרה שיתרמיא עניא שיהא לתת לו, או מאיזה מקום אחר שיוכלו בינתיים ללוות משם כדי לתת לעני עד שיקבלו פירות מההשקעות, וכמו כן יקבלו עליהם המשקיעים שאם יקרה הפסד בההשקעות עד כדי הפחתה משיעור הקרן שהשקיעו שלא יהיה זה על חשבון העניים אלא על עצמם, אזי יוכלו שפיר ע"פ דין להשקיע כספי המעשר המרובים שהצטברו כדי להשיג עי"כ קרן ורווחים לעניים כמוצע בשאלה.

(ו) אלא דעוד ראיתי להשל"ה ז"ל במקו"א, במסכת חולין בסוף חלק נר מצוה, שכותב בזה"ל: ואף אם זיכה הש"י שיש לו מעשר הרבה ראוי לבערו ולחלקו בשנה השלישית ובשנה הששית של שמיטה כדין מעשר תבואה עכ"ל, ובשו"ת בית דינו של שלמה הנ"ל העתיקו ג"כ ומוסיף עלה דזה הוי היכא שיש לו מעשר הרבה יותר מכדי צורך העניים דאז יכול להניחו על השנה הג' והו' ע"ש, יוצא לפי"ז שיש ענין של ביעור המעשרות האלה בשנה הג' והו' אפילו כשיש בהם הרבה מכדי צורך העניים, וא"כ אי אפשר להשקיעם על יותר מכדי שנים אלה.

והגם שנראה שזה רק חומרא בעלמא, וכדמדגיש השל"ה בדבריו לכתוב זאת רק בלשון ראוי ולא בלשון חיוב.

אולם בכל זאת כדי לצאת גם ידי חומרא זאת נראה דראוי למנות גם גבאי צדקה על הדבר, לא חשוב אם זרים, אם מבני המשפחה, והם המה שישקיעו וגם יפקחו על כספי המעשר האלה, דאז הא נחשב הדבר כבאו ליד עניים, דגבאי וממוני המעשר הא כיד עניים המה, ותו לא יהא כלל גם שאלה של ביעור לחומרא, דכמבוערים יחשבו כאילו באו כבר לידי לעניים /העניים/.

(ז) על כן סיכום הדברים להלכה המה בכזאת, דבאופן עקרוני יכולים שפיר להשקיע כספי המעשר לטובת העניים, כפי הדרך המפורש והמפורט בשאלה, ורק עפ"י ב' תנאים: (א) שישארו מהכספים, או שיבטיחו קרן בטוח אחר, שמשם יוכלו בכל עת לתת לכל עני שיבוא לבקש, (ב) שיקבלו עליהם המשקיעים שבמקרה של הפסד בהשקעה שיגיע עד כדי פחות מהקרן שהשקיעו, שההפסד יזקף על חשבונם ולא על חשבון כספי המעשר, ועוד זאת מן המובחר דלביצוע דבר ההשקעה מן הראוי למנות על כך מספר אנשים שיחשבו כגבאי הצדקה הזאת, כדי שיחשב הדבר כאילו הגיעו כבר הכספים לידי העניים. ומרוב הטרדה אקצר. בברכת חג כשר ושמח אליעזר יהודה וולדינברג.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל