לתרומות לחץ כאן

קטן שהגדיל באמצע שנה – האם חייב להשלים שנים מקרא מתחילת השנה

שאלה:

מי שנעשה בר מצוה באמצע השנה האם צריך להשלים קריאת שמו"ת מתחילת השנה עד זמן שנעשה בר מצוה, דלכאורה אל"ה לא יתקיים בו "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור" (ברכות ח:) והרי כל מה שקרא עד כה לא היה מחוייב?

תשובה:

שלום וברכה

הפוסקים הרי נחלקו האם חיוב זה הוא שנתי, כלומר שעד שמחת תורה ישלים את כל הפרשות עם הציבור, או שבועי, ובעצם לפי הצד הזה השני מי שהפסיד שבוע אחד שוב אינו יכול להשלימו. להלכה מנהג העולם להשלים עד שמחת תורה כדעה ראשונה, אבל לא הטריחו נער בר מצוה עד כדי כך להשלים פרשיות רבות, ובזה נהגו לסמוך על הדעה השניה, בפרט שלא היה מחוייב באותה שעה. וכן הובא בס' הליכות חיים בשם הגר"ח קנייבסקי. והסברא נותנת, שכיון שעיקר התקנה היא לקרוא בכל שבוע את אותה פרשה, והראיה, שהרי מי שיקרא השבוע את של שבוע הבא לא יצא וצריך לקרוא שוב, ולא אומרים שזה חיוב שנתי, בהכרח מה שמשלים עד שמחת תורה הוא רק דין תשלומין, ולא צורת החיוב עצמה, ממילא מיט שלא היה מחוייב בכך בעת שקראו פרשה זו, אינו חייב גם להשלים. ויש לדון בזה לגבי אבל, שהרי הראשונים כבר דנו אם רשאי לקרוא שנים מקרא בשבת של תוך השבעה, ראה שו"ע יו"ד סי' ת ונושאי כליו, וכל הנדון שם הוא רק משום שיש לו אפשרות להשלים עד יום רביעי שהוא כבר לאחר השבעה, אם מותר לקרוא בשבת כדי לקיים המצוה כתיקונה, ומדוע לא דנו מצד עצם זה שיכול להשלים כל השנה [נפקא מינה למי שיהיה אבל כל השבוע], וצ"ל שזה ודאי רק דין תשלומין ואינו קיום המצוה כצורתה.

יצויין, שכאשר הילד ראוי ומסוגל לכך, גם לפני בר מצוה יש לדאוג שיאמר שנים מקרא מדין חינוך, בדרך כלל אין סיבה שילד בן 12 לא יאמר שנים מקרא כפי שהוא מחונך לשאר המצוות שהן מדרבנן [ראה שבט הלוי ח"ח סי' מו].

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. מה שזה אומר שבשנת בר המצוה כל מה שיקרא אינו מצד הדין אלא כ'מנהג טוב' שהרי ממילא באותה שנה אין לו 'השלמת' הפרשיות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל