ברכה על פקאן מצופה שוקולד / חלווה

באם אדם בוחר לברך על פרי עץ אחר, במקרה שמדובר בציפוי שוקולד ולא חלווה, כדאי מאוד לעשות כוונה נגדית שלא לפטור את השוקולד כשמברך ב.פ.העץ על הפרי, שהרי אם השוקולד לפניו כשמברך על הפרי, יש כאן שני ספקות שמאוד לא כדאי להכנס אליהם:
1. שמא בכל זאת האגוז פקאן שבפנים הוא העיקר והשוקולד בא להטעימו ולא להפך
2. גם אם אכן השוקולד העיקר, בדיעבד מי שברך ב.פ.העץ על שוקולד יוצא ידי חובה…
הדקויות בהלכות ברכות מרובות וכדאיות להקפיד בהן מאוד

אכן כדבריך, כיוון שאנו סומכים על מה שנקרא "אומדנא דמוכח", שאומדים דעתו של המברך שאין לו כוונה לפתור בברכה אלא מאכלים שזו ברכתם הראוי לכתחילה ולא בדיעבד…
אומנם לא כל הפוסקים מסכים עם הכלל הזה, נקח לדוגמה אדם שברך ב.פרי העץ על תפוח, כאשר בננה מונחת לפניו, האם יברך לאחר מכן ב.פרי האדמה על הבננה? חשש גדול של ברכה לבטלה במקרה זה. (לא דומה מילתא למילתא כמו במקרה של הפקאן והשוקולד, אבל היסוד ההלכתי דומה)

האוכל פרי שברכתו ודאית, והפרי השני שנוי במחלוקת הפוסקים, יכוון בברכתו הראשונה על הפרי שברכתו ודאית, ויכוון בפירוש שלא לפטור הפרי המסופק, ואז יוכל לברך עליו, כגון שהביאו לפניו תפוח ובננה, יכוון בברכת בורא פרי העץ על התפוח שלא לפטור הבננה, שיש ספק בברכתה אם בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, ואז יוכל לברך על הבננה בורא פרי האדמה, כמו שנוהגים העולם.

[יבי"א ח, כו].