תרומות – לחץ כאן

המתנה בין בשר לחלב תחילת שעה שישית

שאלה:

אדם אכל בשוגג אחר עוף חלב לאחר חמש שעות. האם יש לו על מה לסמוך בדיעבד. ואם אפשר לדעת את המקור. תודה ושבת שלום

תשובה:

שלום וברכה

אין דעה שחמש שעות מספיק, יש מנהגים שונים של שלוש שעות ואפילו שעה, אבל כמובן שאם זה לא מנהגו אין על מה לסמוך. אמנם בס' אהל יעקב בתחילת סי' פט הביא שיש שנהגו שדי בתחילת שעה שישית, והביא שהסתמכו בזה על שמועה מהחתם סופר, וכן הזכיר הגר"י שטייף, וראה שו"ת אבני ישפה ח"ה סי' קא שכתב שאחר העיון בכל ספקי הפוסקים אין יסוד למנהג זה. אמנם ברוב שעה שישית יש שהקלו, עיי"ש מדבריהם.

Join the Conversation

4 Comments

  1. אינני מבין מה הצד להתיר שהרי הרמב"ם כתב "כמו" שש שעות, ומדויק מזה שהעקר להמתין בערך שש שעות, אך הנה המחבר בשלחן ערוך העתיק לשון הרמב"ם והשמיט המילה "כמו", אלא כתב להמתין שש שעות. ומזה שהשמיט מילה זו משמע שס"ל שצריך להקפיד על שש שעות מלאות. האם אני צודק?

  2. לא הבנתי מה זה "שש שעות" ככל שמדובר בספרי הראשונים. האם בזמן הרמב"ם היו שעונים שמחלקים את היממות לעשרים וארבע שעות שכל אחת מהן בת שישים דקות של שישים שניות? כנ"ל לגבי "חצי שעה" של נר חנוכה. מה זה? 30 דקות של שישים שניות? מהיכי תיתי? האין זו החלטה מאוחרת יותר ע"פ הסכמת האומות?

  3. בשאלתך דנו הפרי מגדים סי' פט משב"ז ס"ק א והפלתי ס"ק ג, וכתבו שבהכרח מדובר בשעות שוות – שעה היא אחד חלקי 24 מיממה, משום שאם מדובר בשעות זמניות שהיו מוכרות יותר בספרות חז"ל, יצא דבר מוזר שיש הבדל בחיוב ההמתנה בין חורף לקיץ. כך יוצא ששעה היא באמת כמו שלנו אבל לא בגלל הסכמת האומות אלא בגלל סברא זו. אם תרצה שפה תלמודית כביכול מדובר בשעה של ימי תשרי וניסן… אמנם הפרי חדש כידוע באמת חילק בין חורף לקיץ ונימק זאת בכך שהקובע הוא זמן זעודה ובחורף באמת אוכלים ארוחת ערב יותר מוקדם.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל