תרומות – לחץ כאן

ברכת התורה – משנה ממטבע שטבעו חכמים

שאלה:

בבית הכנסת בו אני מתפלל בשבת בבוקר מגיע לעיתים אדם
שכשהוא עולה לתורה במקום לברך אשר בחר בנו מכל העמים וכו' הוא מברך אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה (נוסח זה מופיע בדברים רבה) רציתי לדעת האם זה בסדר ונחשב שבירך בתורה לפניה והאם מותר לענות אחריו אמן, או שנחשב למשנה ממטבע שטבעו חכמם כיון שלא נפסק כן להלכה.

(נ.ב. זה לא מישהו שאני יכול לדבר איתו ולהשפיע עליו לברך בנוסח הרגיל).

תשובה:

לכאורה זה ודאי משנה ממטבע לשון שטבעו חכמים, כמו כן כיון שהוא יודע שבשולחן ערוך סי' קלט ועוד מורה לברך אשר בחר, והוא יודע שכך נהגו כל חכמי הדורות ובזדון ליבו עושה אחרת, נראה שאין להעלותו לתורה ויש למחות בידו על מנהגו זה שיש בה לדעתי שמץ מינות וכפירה. יש לדבר על כך עם רב בית הכנסת. ואין לענות אמן על ברכתו שהיא ברכה לבטלה.

Join the Conversation

7 Comments

  1. הראוני שבסימן סח' כתב המ"ב שבדיעבד אם מברך בנוסח אחר ממה שתקנו חכמים אבל ברכתו היא מענין הברכה שתקנו לברך זה בסדר, ולכאורה כאן הוא דומה מאוד לענין הברכה שאנו מברכים אשר בחר בנו וכו',
    כמו"כ עוד הראוני במחזור ויטרי שמנהג היה באשכנז שהעולה לתורה בשבועות מברך בנוסח זה שכמו שציינתי מופיע במדרש דברים רבה.
    אשמח לתשובתכם.

    נ.ב. ז"ל המ"ב: "…אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב…"

  2. אני חושב שזה שינוי מטבע, לפי הנוסח שלנו הוא בחר בנו ולפי הנוסח שלו הוא בחר בתורה. כמו כן הטעם השני שכתבתי משמעותי מאוד…

  3. שאלתי אותו השבת מדוע נוהג כן, וענה שכך נהג אביו (רק לא הספקתי לברר מניין הביא אביו את המנהג),
    כך שאין כאן התרסה של בדייה מהלב אלא המשך של מנהג שנהג אבא שלו (וצ"ב מקורו), וכמו שכתבתי יש מקור למנהג קדום כזה במחזור ויטרי.

    ולענין השינוי מטבע רצה בעושיה בנוסח שלו זה כמו בחר בנו בנוסח שלנו, ובוודאי לא גרע מבריך מלכא מריה דהאי פיתא שלא מדבר בכלל על הוצאת הלחם מן הארץ ובכל זאת איתא בגמרא דיצא לדעת רב.

    אשמח לתשובתכם.

  4. בריך רחמנא וכו' נאמר רק במקום ספק ולא במקום ברכה ממש, ולגבי מה שכתבתי שמעתי הוראה בזמנו מהגרז"נ גולברג זצ"ל שדן לגבי חופה שם חתם המברך משמח חתן וכלה במקום עם הכלה וצידד שזה שינוי מטבע בגלל שזה שינוי משמעות תוכנית… לדבריו כ"ש כאן.
    לדעתי אגב עדיין זו התרסה, מה זה אבא שלו נגד כל עם ישראל וכל הפוסקים מכל הקהילות בכל הדורות?

  5. מה שהורה הגרז"נ הוא משום ששם שינה ממש מכוונת הברכה כמבואר ברש"י כתובות ח. וז"ל: "משמח חתן וכלה. ובאחרונה משמח חתן עם הכלה לפי ששמחת ברכה הראשונה לא בשמחת חתונה אנו אומרים שהרי תפלה היא שמתפללים ומברכין שיהו שמחים בהצלחה כל ימיהם לפיכך אין לחתום בה משמח חתם עם הכלה דמשמע איש באשתו אלא ברוך ה' משמח את שניהם לעולם בסיפוק מזונות וכל טוב ובאחרונה שבח שמשבח להקב"ה שברא חתונת דיבוק איש באשה על ידי שמחה וחדוה לפיכך יש לחתום משמח חתן עם הכלה שהוא לשון שמחת איש באשה", ואינו עניין כלל לנידון דידן (ובוודאי גרע מהדוגמה שלנו וזה פשוט וכמבואר מהלשון עצמו שאמר הגרז"נ).
    מש"כ לגבי בריך רחמנא לא הבנתי היכן ראיתם במעשה דבמנימין רעיא בברכות מ: שבירך מספק, לפי המבואר בגמרא זה הנוסח שאמר לכתחילה ומכיון שהזכיר שם (ואליבא דרב סגי בזה) יצא יד"ח וה"ה לר' יוחנן בהזכיר גם מלכות, וכך נפסק בשו"ע סי' קס"ז סעיף י'.
    ומש"כ לגבי ההתרסה אפשר להתווכח, אבל בכל מקרה איני חושב שזה ענין לשאלה, למה לא נפסק להלכה שאם מישהו יברך בנוסח אחר ממה שקבעו חז"ל אבל באותו ענין לא יצא יד"ח אפילו בדיעבד משום התרסה?
    רואים שהסברה הזו לא מחזיקה והנידון היחיד הוא האם זה מענין הברכה של חז"ל או לא.

    אשמח לתשובתכם ויישר כח גדול!

  6. אינני מבין מדוע שם זה שינוי וכאן לא, הרי זו משמעות אחרת לגמרי, במה בחר ה', בעם ישראל או בתורה.
    לגבי ההתרסה פשיטא שאין לדמות מעשה שבגמרא קודם שנקבע הדבר בהלכה ברורה ולדורות ובשו"ע וכו' והכל כראות עיני הדיין.
    עכ"פ בסיכומו שלד גר מה שרציתי להביא מדברי הגרז"נ זצ"ל הוא שאינני יודע לקבוע מה נחשב שינוי מטבע.

  7. כבר כתבתי שבחר בבנו בנוסח שלנו הוא כמו רצה בעושיה בנוסח שלו, וכבר כתבתי שיש כזה מנהג קדום ויש מקור לנוסח בדברים רבה ולכן לענ"ד ודאי שהוא מענין הברכה,
    וודאי אינו קשור לסיפור עם הגרז"נ וכמו שהבאתי מרש"י בכתובות.

    ולגבי ההתרסה במ"ב נפסק שיוצא יד"ח בדיעבד אם ישנה כל עוד זה מאותו ענין, ואני שאלתי על דבריכם למה לא נאמר שמצד ההתרסה לא יצא יד"ח והוכחתי מזה שזו אינה טענה.

    תודה רבה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל