שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני כרגע בשנת אבל, ויש בבסיס שלי, בצבא, פסנתר ציבורי.
כל יום שאני עובר לידו ממש בא לי לנגן !
עד שתיסתיים שנת האבלות, לא יהיה לי את ההזדמנות כי אהיה בשירות הסדיר בבסיס אחר וכמעת ואני בטוח שלא יהיה שם פסנתר.
ולא מדובר על שיר שמרקד או משמח, אלא דווקה על שיר שלמדץי שהיא רגועה / כמעת עצובה.
אני הולך לפי הרב עובדיה.
1. האם יש היתר כלשהוא ?
2. אם אני מתנה עם חבר שיתן לי עשר שקל תמורת זה שאני אנגן, האם יהיה מותר או שזה נקרא מרמה ?
תשובה:
שלום וברכה
ידידי היקר, החיים מלאי נסיונות, זה רק אחד הקטנים שבהם… נתרגל להתגבר ולקיים בגאווה ובשמחה את מצוות הדת מתוך חיבור ונעימות, ובעזרת ה' נזכה להיות בנים טובים ויקרים לבורא עולם.
יש אמנם שהקלו בשירים עצובים שאינם מביאים למחול, כך היתה דעתו של הדבר יהושע – אהרנברג, אבל הכרעת ומנהג רב הפוסקים אינה כן, ואין סיבה להקל.
ברכה והצלחה ובשורות טובות.
[העצה של ה10 ש"ח לא כלום…].
תודה רבה !
כבוד הרב אני לא מבין למה מוזיקה עצובה אסורה באבל ? הרי שכל איסור דרבנן יש לו הסבר, אבל פה זה נראה מוגזם לאסור כלי נגינה שלא מביאים לידי שמחה, סוף כל סוף זיל בתר טעמא.
יש הרבה מאוד דברים שבגלל שהחילוקים דקים וקשים להבחנה נהגו בהם איסור כולל, וזה מכללם.
תודה רבה
כבוד הרב,
אני לא מצליחה להבין למה אי אפשר לשמוע מוזיקה? מה זה עושה לנפטר שאני מתענה לכל כך הרבה זמן??
זה לא עושה לנפטר כלום, זה עושה לך כבת שאת מכבדת את הוריך בכך שאת אבלה על פטירתם ולא שמחה וצוהלת. הרי גם את מסכימה שבימי השבעה אם יהיו מוזיקה ריקודים ומחולות בבית האבל זה זלזול בכבודו, כל השאלה שלך זה עד כמה צריך לכבד הורים, אז הנה חז"ל לימדו אותנו…
מה המקור ההלכתי לאיסור לשמוע מוזיקה ולמחול?
ראה בארוכה בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' שסח. וע"ע גשר החיים פרק כא.
השאר תגובה