תרומות – לחץ כאן

האם רות וערפה התגיירו?

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א,

אתמול התעוררה שאלה אצל ידידים על מה היה הדבר שגרם מוות לשני בנים של נעמי.

רב אחד שאמר נאום אמר שהתחתנו עם מואביות. וזה היה יצר הרע שליהם שגרם כשבאו לשם.

אולם בנים של גדול ישראל אלימלך שהוא מת על שעזב עמו בעת צער.

ואז מזה העלו שאלותינו אם סיבה מות בני נעמי היה בשביל חטא של יצר הרע על נשים נכריות מדוע לקח כ"כ זמן לקבל עונש שהרי מתו אחרי עשר שנים. ואם היה זה הסיבה שהתחתנו עם גויות אז מדוע עשה בועז חליצה? מימתי שייך חליצה עם גויה? מוכרח להיות שגיור רות כהלכתא הייתה, דאם לאו כן חליצה מניין? אולם להאשה השני תוכל לומר שאולי לא תקף הגיור שהיא סבתא של גוליט והוא גוי לחלוטין.

תוכל לתרץ ולומר שחטא כן היה להתחתן עם נכריה במקום יהודיה אבל לא חלילה שיש בעיה להתחתן עם גיורת צדק שהרי משה רבינו יהושע בין נון התחתנו וחיו הרבה שנים והרי הם גדולי ישראל לעדי עד. אלא אפשר לומר שהחטא הוא להתחתן עם נכריה ולגיירה לשם אישות והנה לא באו להתגייר מעצמן אלא לשם אישות.

אבל אם תרצה לומר כן לא נכון אצל רות שהרי היא מוזכרת בכתובים לשם שבח!! וזכתה שיצא ממנה דוד המלך שצאצאיו מלכים וממנו יבוא המשיח!!

לכן מה הענין שקרה? הלא מפני שהשאירו בארץ נכרי בעת שעמם בצרה כאביהם?

ועוד שאלה אם גיור רות הייתה לשם שמים וחברתה לא, מדוע נעמי דחתה אותה עד שראתה שהיא צדקת? מעולם לא ראינו לדחות מי שגר צדק אדרבה מצווים אנו מדאורייתא מן אל אדון לאהוב את הגר. אז מה בדיוק קרה שנעמי אשה כשרה לחלוטין אשת גדול ישראל דחתה רות?

נשמח לקבל עוד בירור.

ברכה הצחלה ושלום

תשובה:

השאלה הזו האם רות וערפה התגיירו לפני שנישאו למחלון וכליון היא שאלה גדולה וידועה, בזוהר חדש מפורש שהתגיירו קודם לכן, ואילו המלבי"ם והאיגרת שמואל נוקטים בפשיטות שלא התגיירו, שכן לא מצינו ששינו את שמן כדרך הגרים, וכן נראה במדרש רבה רות פ' ב בשם רבי מאיר [אמנם ראיה זו תמוהה, שהרי גם חאחר שרות שוב התגיירה בבואה לבית לחם לא מצינו ששינתה את שמה…] גם בבן יהוידע בברכות מאריך לדון אם שמה היה רות קודם שנתגיירה או אחר כך, והנביא רק קרא לה כך מתחילה על שם העתיד. בס' הדרת קודש אכן מסביר כמו שכתבתם בדעת הזוהר חדש, שאמנם התגיירו אבל זו היתה גירות לשם אישות שאסורה. אין ספק לכאורה שרות לפחות סברה שאין ממש בגיור שעשו לפני הניושאין שהרי דחתה אותן ואמרה להן לשוב לעמן ומכאן לומדים את דיני דחיית הגר הרי שודאי היתה סבורה שהן נכריות לכל דבר וענין.

בשו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' מב מאריך אף הוא בנדון זה, וגם כותב שלהצד שלא היו יהודיות זה לא יבום כפשוטו, ובכלל הרי זה לא היה ממש לפי כללי היבום שהרי בועז לא היה אח שלהם, אלא על פי רעיון היבום לקח בועז חסות על רות, ראה שם מאמר רחב מאוד בענין זה ובכל שיטות הראשונים בביאור סוגיא עמומה זו.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל