לתרומות לחץ כאן

האם שינה מיקרי "לכם"

שאלה:

האם ביו"ט שעות השינה נחשבות כחלק מחציו לכם. או שזה סטטי ולא נחשב לא לה' ולא לכם. [וצריך לפ"ז חוץ מהשינה לקחת כחצי מהזמן לעונג ואכילה.]

תשובה:

כיון שחז"ל הגדירו "שינה בשבת תענוג" הרי שזה בכלל ה"לכם". באופן כללי מה שאמרו חציו לכם אין הכוונה שצריך באמת למדוד את הזמן, חצי ללמוד וחצי להתענג, שהרי הכל לפי הצורך והענין, אלא הכוונה שהזמן הנדרש לסעודות יפות וחגיגיות יהיה לכם ומתי שאינו נזקק כבר להתענג שוב ילמד… המילה חציו לכם אינה באה לומר דוקא חצי אלא להפקיע את הדעה של כולו לה', ובאה לומר שיש מצוה להתענג ביום זה ולהקדיש לכך זמן מכובד וחגיגי.

חג שמח.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כזכור לי ברמב"ם ובפמ"ג כתבו שחצי זה כפשוטו למדוד חצי חצי. גם במשנ"ב נראה שיש ענין שיהיה בערך חצי חצי [גם אם לא מדוייק ממש] כך שלהגיד שאין ענין בחצי חצי אפילו לא בערך זה סוג של חידוש
    [תמיד היה לי קשה מדוע לא מחמירים את הפמ"ג הזה, שהרי זה שאלה של דאורייתא. אבל גם לא נקבל אותו עדיין נראה שצריך בערך איזון ולא להתענג כמו בשבת למשל]

  2. אני מסכים שניתן להבין כך במשנה ברורה בסי' תקכט ס"ק א, אבל בעיני ברור וכן עמא דבר, שאחרי שאדם כבר הלך הביתה אכל ושתה בנחת ושבמחה עם כל האוכל הטוב והשירים והמשפחה וכו', וגם נח וישן ועכשיו התעורר וטוב לו ושמח, הוא לא אמור לחפש עכשיו איזה עיתון לקרוא כדי שח"ו לא ללמוד בחצי השני של היום, אלא אדרבה כל העונג היפה של יום עכשיו כשהכל טוב שבעים ורעננים לשבת ללמוד משהו נעים ונחמד, ואכן בתי הכנסת מלאים ביום טוב אחה"צ. כמו כן יש להעיר שבמשנה ברורה שם מבואר שהכל מדבר על הנהגת היום, כלומר בלי הלילה יש לחלק את היום עצמו לשנים, כך שמי שלמד בלילה וישן בבוקר, החציו לה' שלו הוא אחה"צ.

  3. אני מנסה להבין יש שתי אופציות
    אופציה של מי שלמד כל הלילה. ואז כל היום ישן עד חצות. למעשה כעת חצי מהיום כבר היה לו לכם [חוץ מהשעה שעתיים של התפילה] בעצם לפ"ז אדרבה יש עליו תביעה ללמוד כעת כל החצי השני של היום [אם החלוקה צריכה להיות ביום דווקא כמו הרמב"ם] ולא ראינו שנוהגים כן. וע"ז לא עוזר מה שתירצו הרבנים. כי איך בן אדם יכול לחתוך בחיוב חציו לה'.
    וכן גם על המקרה הקלאסי, זה קצת לא מדוייק להגיד שלא צריך לחפש עיתון, אם התורה רצתה שנתענג דווקא עונג גשמי. אז יש ענין לא להרגיש כמו איזה עוד שבת וכד', אלא צריך שהחג יחקק בעצמו כיום של עונג שניתנה בו תורה לישראל. כמו שנראה ברמב"ם שפותחים "סעודה" מחצות עד הלילה בשירות ותשבחות להחדיר לעצמות את השמחה והכרת הטוב שיש לנו על נתינת התורה. ולא להנות משטייגען רגיל בבית המדרש שכמובן חשיבתו לאין שיעור, אך לכאור' זה פשוט לא מצוות היום.

  4. לגבי אופציה ראשונה, כמו שמה שאמרתי נכון בעיני לחומרא זה גם נכון לקולא, לא יעלה על הדעת בגלל שישן בבוקר ימנע מסעודת יום טוב שמחה וחגיגית, הרי אפילו בסוכות שאין בו חציו לכם יש חובה זו…
    לגבי אופציה שניה, אדרבה, מי שהסעודה נמשכת לו בנעימות והילדים שמחים ומשתפים פעולה והכל ברוממות שנחקקת בלבבות, קדוש יאמר לו, אבל מי שסעודה של שלוש שעות היא מעל ומעבר לו ולבני ביתו, ונראה שאצל רוב עם ישראל זה כך, אדרבה, ילך לבית המדרש עם הבנים וילמדו יחד משהו נעים, אני אגב משתדל לעשות זאת בבית סביב שולחן עם קצת כיבוד וגם הבנות שומעות ויש חידות הלכתיות והכל יכול להיות שמח וחגיגי גם סביב לימוד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל