שאלה:
שבוע טוב ובשורות טובות, רציתי בבקשה לשאול – ראיתי בספר "נתיבות הברכה" שהמחבר כותב שעל מרק ירקות שבושלו בו ירקות (הוא מונה כמה סוגים- תפוח אדמה , בצל ועוד) יברך בורא פרי האדמה, ואף על המרק עצמו ללא ירקות יברך בורא פרי האדמה. האם לנהוג כך להלכה?
בהערות המחבר מביא את החילוק בין אם טעם הירקות ניכר במרק או לאו- אשמח להתייחסות גם לכך.
ולבסוף קצת קשה לי בהשוואה נניח למאכל שמשתנה צורתו משתנה ברכתו ופה המאכל עצמו כלל לא נמצא, שכן הירקות הוצאו מהמרק, אז מה ההבדל.
אם ירצו הרבנים אצטט בתגובות בדיוק מה רשום בספר בלי נדר.
תודה!
תשובה:
שלום וברכה
בודאי יש לנהוג כך, הבעיה היא שלא תמיד מוגדר האם אכן הירקות נתנו טעם עיקרי וחזק במים או שחלק משמעותי בטעם בא מהתבלינים. לכן אני הרבה פעמים פוטר בדברים אחרים שברכתם ודאית.
החידוש של מי שלקות, הוא שכאשר מבשלים מרק המים טפלים לירקות גם כשאני לא אוכל את הירק כרגע, בגלל שנתנו בו טעם עיקרי וחשוב שמשנה את יעודם.
חג שמח.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות (סימן רב) סעיף י: פירות ששראן או בשלן במים, אף ע"פ שנכנס טעם הפרי במים, אינו מברך על אותם המים אלא שהכל; והרא"ש כתב דאפשר שאם נכנס טעם הפרי במים מברך בפה"ע.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רב סעיף י: (נג) שאם נכנס וכו' – ר"ל בשטועמין ומרגישין שיש טעם הפרי במים המבושלין או השרויין מברכין בפה"ע ולא אמרינן שאינו אלא טעם קלוש וזיעה בעלמא כדאמרינן בס"ח לענין סחיטת פירות דיותר נכנס טעם הפרי במים ע"י בישול מאלו סחט הפרי בעצמו כשהוא חי. ולענין הלכה פסקו האחרונים דלכתחלה יברך שהכל ובדיעבד אם בירך בפה"ע יצא ועיין בר"ה ס"ב מה ששייך לעניננו:
