שאלה:
שלום ובוקר טוב כבוד הרב,
התפללתי הבוקר תפילת שחרית באיזור ה2.5/3 שעות ביחיד, האם זה בסדר? האם ניתן לקצר (פרט בדזמרה שהבנתי שניתן, לומר רק את "ברוך שאמר", " אשרי", "ישתבח").
האם אמירת הקורבנות ופיטום הקטורת זה חובה או שניתן להסתפק באמירתם במנחה/ במועד מאוחר יותר?
כרגע אינני עובד, כך שזו לא בעיה עבורי עניין הזמן. אך כשאחזור לעבוד, כיצד אתמודד עם תפילת שחרית ארוכה כ" כ?
תודה מראש הרב
ושבוע טוב
ותודה על כל המענה וההדרכה שאתם מעניקים לי פה
תשובה:
שלום וברכה
אין כל צורך להתפלל כל כך לאט, זה עשוי לשבור אותך ולייאש אותך. תפילה ביום חול ביחיד לא אמורה לקחת יותר מ45 דקות עד שעה למי שמתפלל מאוד בהתבוננות ובכוונה. כמובן אין סוף להתבוננות וכוונה וזה מאוד יפה מה שעשית, אבל אם אדם שם לב לכל מילה שהוא אומר ומשתדל לחיות את כלליות הדברים, זה כבר מספיק וטוב. ננסה לתת זמן לתפילה מאוד טובה: 7 דקות ברכות השחר. 7 דקות קרבנות. 20 דקות פסוקי דזמרה. 10 דקות מיוצר עד שמונה עשרה. 10-12 דקות שמונה עשרה. 10 דקות סיום התפילה. באופן כזה אין כל צורך לדלג.
שיתקבלו תפילותיך לטובה ולברכה.
תודה הרב,
איך אתה ממליץ להתאמן על הזמנים? אני יכול לחזור שנית על שחרית רק בשביל הלימוד המהלך היום היום?
עלתה בי מחשבה:
יתכן והזמן התארך לי כך כי קראתי את כל השחרית בקול (יותר קל לי לכוון כך)?
אין להתפלל שנית, אסור לומר שם השם לבטלה. לא צריך להתאמן, אפשר גם להתפלל בקול רם, רק להתפלל ברצף ובריכוז לא לעצור ולחשוב יותר מידי בין הפסוקים… בהצלחה הזמן שכתבתי זה גם בתפילה בקול רם.
בוקר טוב כבוד הרב,
אני ממש שמח על ההדרכה והליווי שאני מקבל ממך(או מכם) באתר זה.
1. הבוקר תפילת שחרית שלמה (מתפלל ביחיד) ארכה אצלי לראשונה פחות משעה – 53 דקות.
אממה, שמתי לב שאני "רץ", כלומר – לפעמים אני בולע מילים, או לא אומר את הניקוד נכון או מדויק. האם זה מאד בעייתי? האם התפילה הבוקר הייתה לבטלה חס ושלום?כי אחרת התפילה אצלי תתארך. מקווה שעם הזמן כישורי התפילה שלי ישתפרו אם כן.
2. עד כמה מוקדם ניתן להקדים את השחרית, 90 דק' קודם הנץ/ 72 דקות? או רק בזמן משיכיר של טלית ותפילין?
**הבנתי שיש צורך לחזור על קריאת שמע במידה ונאמר קודם הנץ (?) או להשלימה עד סוף זמן ק"ש(?) ואותו דבר גם בערבית אם מתפללים ערבית מוקדם – לאחר פלג מנחה? / קודם צאת הכוכבים?
3. אני נתקל לאחרונה בקשיים ממש, חברי ומשפחתי ממש מוזר להם שמשום מקום לדעתם החלטתי להתפלל שלוש תפילות, לחבוש כיפה וטלית גופיה. איך להתמודד עם זה? מרגיש לפעמים מבוזה על ידם.
חבר אחד התעצבן עליי אתמול שבמקום לבלות עמם אני חיי בלו"ז של מחויבות לתפילות.
1. זה לא מעכב, אבל שים לב עד כמה שניתן למה שאתה מוציא מפיך, שתהיה זו תפילה בכוונת הלב.
2. לכתחילה שמונה עשרה מתחיל בנץ החמה, לא קודם, אדם שלא יכול להמתין עד הנץ בגלל העבודה, יכול להקדים, אבל קריאת שמע לא תהיה לפני הזמן של משיכיר, שהוא בערך שעה לפני הנץ, כמו כן אין להניח את התפילין קודם זמן זה לכן הסדר הראוי בהגיע זמן תפילין להניח ורק אז להתחיל להתפלל.
לא נכון שזמן קריאת שמע קשור לנץ הוא קשר למשיכיר, כך שאם זה נאמר לפני הנץ לא צריך להשלים, אבל בערבית אם זה נאמר לפני צאת הכוכבים יש לקרוא אחר כך שוב.
3. זו בעיה נפוצה… השולחן ערוך בתחילת סימן א' כבר כותב לנו "אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'"… כלומר גם הוא הכיר בכך שלפעמים אנשים שהולכים בחושך וחושבים שבאנו לעולם הזה כדי לישון ולאכול, מבזים אדם שזכה לאור החיים וזכה להכיר מה תכלית האדם בעולמו, והוא מציע לנו שעיקר העבודה תהיה החיזוק מתוך הלב פנימה, שנכיר בעצמנו בחשיבות מעשינו, וכלל שנתחזק מבפנים כך יקל עלינו להתמודד עם האנשים בחוץ.
בהצלחה רבה מאוד!
אולי כדאי שתלך לסמינר של ארגון "ערכים" והם יחזקו אותך גם לכל אורך דרך ההתחזקות,
מה דעת הרבנים?
אנחנו תמיד מעודדים זאת.
השאר תגובה