שאלה:
זה ממש מרגיש שאלוהים עזב את העם שלו, הוא כבר לא ממנה מנהיג לעם הזה כמו משה או יוסף או מלכים כמו דוד, שלמה וכדומה! מאז אותה תקופה הוא פשוט נעלם! מאז חורבן בית שני אני לא חושב ששמענו ממנו.
עכשיו השאלה שלי, היכן הוא? למה הוא נעלם? למה הוא לא יוצר איתנו קשר או עם לפחות שליח מיוחד שהוא יבחר? למה הוא לא אומר לנו אם יהיה בית מקדש שלישי? מי המשיח? הרי יש את "משיח בן דוד", האם הוא המשיח המדובר?
חלק אומרים שהיינו צריכים כבר לבנות בית מקדש שלישי בעצמנו וחלק אומרים שהוא ירד מהשמיים כשיגיע המשיח וחלק אומרים שאנחנו בכלל לא צריכים בית מקדש בימינו, שזה מיותר.
אז אני כבר לא יודע מה קורה והכי מעצבן שאלוהים אפילו לא אומר לנו שום דבר ולא מכוון אותנו, שיתן לנו איזה סימן, איזו הכוונה, איזה שליח, לאן הוא נעלם??? איך מלך יכול לנטוש את העם שלו, איך אבא יכול לנטוש את הילדים שלו, ללא הכוונה, להתמודד עם כל העולם ששונא אותנו.
הוא הביא אותנו למדינה הזאת ומאז אנחנו רק נדרפים, אני לא חושב שאי פעם בהיסטוריה שהעם הזה נהנה מהארץ הזאת, תמיד סבלנו כאן, תמיד ניסו להרוג אותנו ומנסים להרוג אותנו, אני לא מבין היכן אבא שלנו המלך שלנו בכל העניין הזה??
אז נכון, הטמטום של העם הזה גרם לכך שניצחו אותנו מה שהוביל לחורבן בית שני, אז מה בגלל טעות אבא צריך לעזוב את הבנים שלו?? מה זה??
ולמה דווקא לארץ הזאת? למה דווקא לתת לנו לסבול? למה כל הזמן רודפים אותנו, הרי הוא מלך העולם בשנייה הוא יכול להפוך את הקערה על פיה וכולם יאהבו אותנו.. הוא לא עושה את זה! העם הזה מאז שהוא עם הוא רק סובל!
תשובה:
שלום וברכה ידידי,
קראתי את שאלתך הכואבת, והיא בהחלט מבטאת כאב יהודי עמוק. אמת הדבר כי אנחנו עדיין בגלות רוחנית, הבאה לידי ביטוי בהסתר פנים גדול, אין התגלות מספקת של אלוקים, עם ישראל ברובו אינו שומר את מצוותיו ומתכחש לו, וזה לא מוסיף לנו זכויות. חובה לדעת, שהתפקיד של הגלות, והיא הערובה לבוא הגאולה, לגלות את ה' כל הזמן, בשביל זה יש לנו תפילות וברכות ומצוות כדי לחדד לעצמנו כל הזמן את האמונה במציאותו ובהשגחתו עלינו, אף שהיא לא ניכרת וניסית כמו בימי הנביאים ובזמן בית המקדש.
ככל שנרבה זכויות ותפילות וקידוש שם שמים וזיכוי הרבים וחזרה בתשובה כך נזכה מהר יותר לגאולתנו השלמה.
המבט שלך על ארץ ישראל בעיני שגוי והפוך, אני רואה את הנס הגדול בשיבה לארץ ישראל ובהתפתחות התורנית בארץ מה שלא היה לנו 2000 שנות גלות, ריבוי עצום של ישיבות של תורה רבנים שיעורי תורה חזרה בתשובה, כמשהו עצום המבשר את קץ הגלות בעזרת ה'. הזכות לחיות חיי תורה בארץ ישראל היא מה שחלמו עליו אבותינו ואבות אבותינו שנים על גבי שנים, ואילו היו רואים מה שזכינו לו לא היו מאמינים.
אין גם להתעלם מחסדי ה' העצומים עלינו, עם כל הקושי שיש לעם היושב בציון עם ערבים, ובפרט בימים אלו שהטילים נוחתים כאן, עדיין ארץ ישראל באופן יחסי לעולם היא מקום בטוח לחיות בו, מבחינה בטחונית וכלכלית, ואפשר לומר שבכל 2000 השנים בהם היינו נתונים בין העמים לא היו ימים טובים כאלו מבחינה גשמית. עם ישראל היה נרדף ומושפל ומגורש ונתון למשיסה לכל רודף, בעיקר באירופה אבל בעולם כולו, ועתה ב"ה כל יהודי שרוצה להגיע לכאן לזכות לארץ הקודש לחיות בה חיי קדושה, הכל פתוח בפניו, ויש להודות על כך, יחד עם כל הכאב על כך שהארץ מחוללת בחילוניות מערבית איומה ונוראה, ולהתפלל שנזכה כבר להארת ה' ולתשובה שלמה. כי בלי זה באמת לא מגיע לנו שום דבר.
אתה שואל היכן הקב"ה, ואני רואה אותו בכל פינה, אין לתאר את הניסים העצומים לכלל ולפרט בכל יום!
נמשיך להתפלל לייחל ולקוות, ובעזרת ה' נראה בימינו בשוב ה' ציון!
