שאלה:
שלום
האם מותר ליהודי לעלות להר הבית ,כל שכן להתפלל בסתר או בגלוי?
תודה מראש
תשובה:
שלום רב
בענין הכניסה להר הבית יש מקומות שאסור להכנס אף לאחר טבילה כיון שכולנו טמאי מתים, ומאוד לא מוגדר בזמנינו היכן הוא הגבול, ראה בהרחבה באור לציון פרק ל אות ד. וכן בשו"ת יביע אומר (יו"ד ח"ה סי' כו) שם ערך מרן הגר"ע יוסף זצ"ל תשובה מקיפה בנושא בשנת תשכ"ז מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ובו התריע שאסור להכנס להר הבית משום שאין אנו יודעים בדיוק את גבולו. כמו כן, גם בענין הטבילה יש הקפדות רבות שלא כולם יודעים לעשותן כהלכה, משום כך החמירו כל בענין זה כיון שהמכשלה בזה מצויה מאוד.
מועצת הרבנות הראשית לדורותיה, מימי הגראי"ה קוק ועד זמנינו אסרה את העלייה להר הבית מכל וכל.
כמו כן, יש שעוררו שהואיל וגזרו חכמים על עמי הארצות שיחשבו כמו זבים, נמצא שמדרבנן לא מועילה טבילה לבד, אולם ראה בשו"ת אבן ישראל סי' קסג שדחה סברא זו, וכתב שלא גזרו כך חכמים אלא בזמן שהחברים – התלמידי חכמים מקפידים על דיני טומאה וטהרה, וכדי להבדילם מהם, ולא בזמנינו.
כמו כן כתב החתם סופר חלק ו סי' לג, שהואיל ובזמנינו לא בקיאים כל כך בדיני טומאה וטהרה ולא נזהרים די הצורך, הנכנס שם חייב לסמוך את הטבילה לכניסה ללא כל הפסק ביניהם, שמא יטמא בינתיים.
חשוב לציין כי מאז ומעולם כל גדולי ירושלים התריעו על איסור כניסה להר הבית. בשנת תרכ"ז (1867) הגיע לארץ הנדיב משה מנטפיורי, וקיבל אישור מהסולטן התורכי לעלות להר הבית, והיו מגדולי ירושלים שנידו אותו על כך, אולם לאחר שהתנצל שהדבר היה בשגגה שלא היה מודע לחומרת האיסור, התירו את נידויו, אולם גם אז התריעו גדולי ירושלים כולל הרב של ירושלים הגר"ש סלנט ואחרים, על איסור חמור לעלות להר הבית. וכך האיסור נמשך משך הדורות כולל גדולי הדור שלפנינו, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אוירבך, הגר"ע יוסף זצ"ל ועוד רבים.
אכן, אני מודע לכך שיש רבנים כמו הרב דב ליאור שמתירים לעלות להר הבית, ויסודם הוא עפ"י מדידות מסויימות מהו מקום המקדש. אולם מאחר שמדידות אלו מאד מאד לא ברורות איך נוכל להקל לסמוך על מדידות אלו באיסור כרת!! וכי בסכנה בטחונית או בריאותית כלשהי ברמה הרבה יותר נמוכה, נסמוך על מדידות כדי להסתכן למרות שכל המומחים (במקרה זה גדולי הדורות) אמרו שזה אסור באיסור כרת?? תמיד אנו לוקחים "מרווח בטחון" ופתאם בנושאים של איסורים, אנו סומכים על כל מיני מדידות, ראה מה שכתב על מדידות אלו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בסיום התשובה הנ"ל:
"ומכ"ש שנתבאר שהעיקר להלכה כהרמב"ם ורוב הפוסקים שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא. ולכן אסור להכנס בזה"ז להר הבית אפילו לאחר טבילה במנעלו ובאבק שע"ג רגליו וכו', וכן אסור להכנס להר הבית דרך טיול בעלמא, שהרי אף לגבי בית הכנסת ובית המדרש שנינו בברייתא (מגילה כח:), אין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וכו'. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ז מה' בית הבחירה ה"ב), שמכלל מצות מורא מקדש, שלא להכנס להר הבית אלא לדבר מצוה. וכ' הכ"מ שהמקור כנ"ל. והנה גם זה לא הותר אף לאחר שטבל לקריו, אלא חוץ למקום העזרות, והחיל, שמשום טומאת מת צריך להזהר מאד ולהתרחק באופן שלא יכשל ויכנס למקום העזרות והחיל, והוא לא ידע ואשם ונשא עונו. ובאמת שקשה מאד לצמצם ולדעת מקום העזרות והחיל, שאף שבשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצא) כ', שאין ספק שהאבן הנקראת אלצכרא (כיפת הסלע) היא האבן השתיה, שעליה היה הארון בבית קדש הקדשים. ע"ש. (וע"ע בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רלו). אבל במקום אחר כתבנו לפקפק ע"ז, וכבר מצאנו עוררים על כך. ואף שידוע לנו שהכותל המערבי, הוא חומת הר הבית המערבית, (ודלא כמ"ש הרדב"ז שם שהוא כותל העזרה), ומשם לחומה המזרחית ת"ק אמה, מ"מ הרי אין ידוע לנו המרחק שבין הכותל המערבי לכותל בית קדש הקדשים, ומ"ש בתוס' יום טוב (רפ"ב דמדות) שמאה אמות מבדילים ביניהם, אינו אלא דרך משל, וכמ"ש בעצמו שם, ובתפארת ישראל שם כ' שהמרחק ביניהם ס"ג אמות. וע"ע בשו"ת שאילת דוד (בקונט' דרישת ציון וירושלים די"ד סע"ג), שכ', שאי אפשר לנו בשום פנים לכוין מקום המזבח, ויש לחוש בזה באיסור כרת. ע"ש. ואכמ"ל. ולכן בודאי שיש להתרחק ולהשמר שלא להכנס להר הבית אפי' לאחר טבילה ולצורך מצוה, כי יבאו ההמון לפרוץ ולהכנס בטומאה לשטח העזרות וההיכל, דילפי אינשי מקלקלתא ולא מתקנתא. (וכמ"ש בירושלמי פ"ב דמ"ק ה"ב). וכעת כבר נמנו וגזרו והסכימו גדולי הדור בכל תוקף לגדור גדר ולהזהיר באזהרה חמורה לבל יהין שום אדם להכנס לשטח הר הבית, עד כי יבא שילה, שאז יקויים בנו: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ושומע לנו ישכון בטח. והשי"ת יחיש לגאלינו גאולה שלמה נכון יהיה בית ה' בראש הרים ואפריון על מכונו ישב. וישראל נושע בה' תשועת עולמים. אמן".
אם תרצה עוד להחכים בנושא, ראה בתשובות הנ"ל שהרחיבו בזה. אולם זכור, אם כל גדולי הדורות התריעו על כך, גם אם יש לך עוד ספיקות משום מה, איך תוכל לעלות ולהסתכן באיסור דאורייתא, איסור כרת??
ובכלל, גם מי שעולה לאחר טבילה, הרי מכשיל את כל החיילים והמתלוים אליו ועוד אנשים שאינם שומרי מצוות שלומדים ממנו.
כמו כן הוא מתסיס את הערבים וגורם לשפיכת דם יהודי נקי לחינם בארץ ישראל…
חשוב לציין על דיון ספק של כרת או אי וודאות של המקום שללא ספק ידוע מקום אבן השתיה ובכך גם מקום העזרה שהרי גודלו ידוע לכל כפי שמתואר במסכת מידות.
לגבי ידיעת המקום אין לנו ספק מדורות קודמים הדבר מוזכר כבר בתקופת הגאונים והמשיכו היזכורים עד תקופת האחרונים כפי שצוין בתשובת הרדב"ז והוזכר בברכי יוסף כך גם הסכימו לאורך הדורות שניתן להקריב קורבנות דבר שמחייב ודאות של מקום העזרה שאם לא ידוע יש לחשוש לקורבן חוץ (איסור כרת).
חשוב לציין דבר נוסף לגבי הכשלת החיילים אם הינך חושש להכשיל חיילים בכניסה להר הבית בטומאה אינך יכול להגיע לכותל הגעתך לכותל מחייבת חיילים בהר הבית לשמור שלא יזרקו עליך אבנים וגם זה "מתסיס" את הערבים שבעקבות הגעתך לכותל נמצאים חיילים וכוחות הכיבוש בהר הבית.
כך שבאמת חשוב לציין שאם ניהיה כנים בנושא אי ידיעת המקום, התססת הערבים והכשלת החיילים זה באמת מחוץ לדיון ההלכתי ונשאר רק הדיון האם עלינו לבנות מקדש ולהקריב קורבנות או שמצוות ניתנו לה' או למשיח ולא לעם ישראל שחזר לארצו ולהר קודשו?
בנוגע להאם יש ספק או לא, אינני יכול לקבוע בעצמי, אני רק יודע מה אמרו רוב ככל גדולי הדורות האחרונים, מועצת הרבנות הראשית לדורותיה וכל גדולי הפסיקה המוכרים לנו בדור האחרון, ומי יבוא אחר המלך, הרב עובדיה הרב פיינשטין הרב אלישיב הרב אויערבך ועוד רבים, אינני מכיר שאלה הלכתית אחת אפילו קלה, ובדרבנן, שנחליט בקלילות נגד דעתם בגלל שכך יוצא לנו מאיזו מסורת שקראנו…
בנוגע להתססה אלו הרי הבלים ממש, העובדות הרי מדברות בעד עצמן, שכאשר יש עלייה להר הבית מתחילה תסיסה, דם יהודי רב נשפך אחרי עליית אריאל שרון המתוקשרת להר הבית בשנת 2000 ומאז כל פעם שזה קורה כולל לאחרונה זה המצב. וגם לאחרונה. גם מציאות החיילים, נדרשת כמובן בלאו הכי בגלל המיקום המרכזי, אבל זו לא השוואה לא המקום בו הם הולכים ולא הכמות.
השאר תגובה