תיקון בנתינת פרוטות לצדקה

שאלה:

לכבוד הרב שליט"א! מצוי הלא בספרי האחרונים, בעיקר ספרי מקובלים כמדומני, הנהגות וסגולות לנתינת צדקה במועדים שונים, כשעיקר הטעם הוא בד"כ ע"פ סוד. קונטרס 'מעשה הצדקה' שנמצא בספר 'ימי דוד' הוא דוגמא טובה. כעת, המשותף לכל הספרים הוא שהם משערים את הצדקה בפרוטות. 1. מה מקומה של אותה פרוטה? פרוטה הרי מוזכרת במשנה, אבל אין מסתבר שהכוונה לשווי נקוב, כי מה משמעותו לגבי מקום פלוני(יתכן ואין להם מטבע בשווי זה או קרוב) ומה הדוקא לנקוט בשווי פרוטה ולא שווי אחר? מסתבר שהכוונה למטבע הקטן ביותר בשוק, אבל לכאורה פרוטה בתקופת התלמוד היה לה חשיבות, שווי פרוטה נדרש לבית דין, היום איזה מוסד משפטי אזרחי יתיחס לענין ממוני אפילו אם שוויו 5 שקלים, כ"ש 10 אגורות. הרי הזמן קצר והמלאכה מרובה. יכול להיות שפרוטה בענין זה מכוונת למטבע גדול יותר?
2. בנוסף, הביטוי המצוי בספרים הקדושים הנ"ל הוא: 'יפריש כך וכך פרוטות', לא 'שווי כך וכך פרוטות'. יכול להיות שיש עניין ללכת ולפרוט את הסכום הכולל לשווי המספר הנקוב של מטבעות? אפשר לחשוב כך מאחר והרי אותו סכום המוזכר הוא כנגד גימטריה קבלית לפי הענין, ולכאורה היכר הדבר יבוא לידי ביטוי בכמות נקובה של מטבעות.
3. לפי אותה הבנה לכאורה יש גם בעיה בלתת יותר מאותו סכום, במיוחד אם מי שנותן רק שמע את אותה סגולה ולא יודע מה טעמה, שאז אינו יכול לכוון בדעתו שחלק מאותו סכום הוא כנגד אותו שם או צירוף שמות. נכון? המון תודה שבת שלום וחג שמח!

תשובה:

שלום וברכה

לגבי מה ששאלת איזה מוסד יעסוק בתביעה של פרוטה התשובה פשוטה, אם תתבע לבית דין רבני לדיני ממונות את חברך בפרוטה הם בהחלט יזדקקו לכך, כי דין פרוטה כדין מאה. יתכן שינסו באופן טבעי לפשר, אבל ודאי שאין כזה דבר בזמנינו לא מתייחסים לתביעה של 5 ש"ח, זה לא נכון.

שווי פרוטה היום הוא מעט פחות מעשר אג', וזה בהחלט בעל משקל הלכתי בכל הנוגע לחישוב חמישה סלעים לפדיון הבן או מחצית השקל.

למיטב ידיעתי בישיבות המקובלים בעת התיקונים אכן מביאים שקיות של מטבעות במספר הנקוב בתיקון, אבל אינני יודע אם זה בדוקא, ליבי אומר לי שאינו בדוקא, וכיון שהנושא בתיקון הוא הצדקה שבענין, אין הגיון שזה יהיה תלוי במספר המתכות אלא בשווי וערך הנתינה.

לגבי מה שאמרת שאם נותנים יותר מקלקלים את הסגולה, לכאורה זה לא כך, ידועים דברי הרמ"א בדרכי משה סי' רסא, שאף שיש סודות במנין נרות השבת אם שנים או שבע או עשר כל מיני סודות, המוסיף אינו גורע, כי בכלל מאתיים מנה וסוף סוף הדליק גם כמנין הראוי, כך גם לגבי מנים טבילות שעל פי סוד יש ענין של שבע או 26 וכו' שהמוסיף אינו גורע, ובודאי הוא כך בענין שלנו שהתוכן העיקרי הוא ריבוי הצדקה.