שאלה:
היות שביו"ט אין מצות תוספת כמו בערב שבת,א"כ אשה שמדליקה נרות בערב יו"ט מבעו"י כיצד יכולה לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" כאשר "הזמן" יגיע רק בצאת הכוכבים ואז מתקדש החג,אומנם לכאורה ניתן לשאול כך גם איך מברכים בכלל על הדלקת נרות בערב החג "להדליק נר של יום טוב" מבעו"י,אבל נראה שבזה אין בעיה כמו בערב שבת בחנוכה שמקדימין להדליק ולברך על נרות חנוכה בערב שבת ולכן גם בערב יו"ט צריך שיהיו נרות גדולים כדי שידלקו עד שיתקדש החג כדי שיוכלו לחזור מביהכ"נ ויקדשו בביתם בעוד הנרות דולקים, אך לגבי ברכת שהחיינו אולי מוטב שהאשה לא תברך בשעת הדלקת נרות אם היא מדליקה מבעו"י ותשמע ברכת שהחיינו בקידוש ,האם יש התיחסות הלכתית לכך?
בברכה רבה.
תשובה:
יש מצוה גם ביום טוב כמבואר ביומא פא ב, וכידוע כל הנדון בזה בגדר הענין בתוס' ריש ערבי פסחים, כמו כן אין קשר בין החיוב להוסיף שהוא אגב מחלוקת גדולה לדינא אם זה דאורייתא או דרבנן כמבואר בסי' רסא, לבין האפשרות להוסיף שזה ודאי חל בלי קשר לחיוב, שעל כן כבר מפלג ניתן לקבל שבת וחג אף ששיעור התוספת המחוייבת הוא דקות ספורות.
מעבר לכך זה הרי בדיוק הפוך שכן בחג מקבלים את החג מוקדם וזה בסדר גמור כפי שהרב כתב. ואז גם אין שום מניעה לברך שהחיינו בהדלקה. אך בחנוכה הרי לא מקבלים עדיין את היום הבא שכן אז יהיה אסור להדליק נרות שבת. ואדרבה מקדימים להדליק נרות חנוכה לפני שמקבלים שבת ועדיין מברכים שהחיינו על חנוכה שעוד לא התחיל בכלל (כשהיום הראשון חל בשבת)
אגב זה נושא נפרד מעבר לכך שלכתחילה עדיף להמתין ולברך שהחיינו על הכוס. מעבר לכך שזה חלק מהקידוש עצם הברכה על הכוס יש לה מעלה וחשיבות יתירה ויש דיון שלם בפוסקים למה בכלל יש שמברכות בהדלקה ולא ממתינות וכן האם יהיה מותר להן לענות אמן על ברכת שהחיינו שהבעל מברך בקידוש. האם זה לא יחשב להן להפסק.
השאר תגובה