שאלה:
האם תמצית תה (בלי העלים) שהתקררה לגמרי נחשבת קלי הבישול מאחר שהיא תוצר של עלי תה שהוא קלי הבישול? ידוע שהמשנ"ב חושש לכל דבר שהוא מקלי הבישול, לא רק דברים כמו עלי תה, אבל אני שואל האם יש לתמצית הזו דין של שאר משקה מבושל שהצטנן או בגלל שהוא תמצית תה גרע טפי?
תשובה:
עכשיו ודאי זה לא שונה ממים אחרים, כלומר כמו כל לח שהצטנן, כי כדי לבשל את התמצית הבלועה במים יש צורך לבשל את המים. וכך המנהג, להוסיף תמצית זו לכלי שני.
אני אסביר יותר טוב את שאלתי. נניח והיינו שורים עלי תה במים קרים למשך זמן, והמים קיבלו צבע וטעם מהעלים. וכעת אני רוצה לשים את המים בכלי שני, והרי שער הציון כותב שמים הם וודאי לא מקלי הבישול. ולשיטות כמו החזו"א שלא חוששים שכל דבר נחשב מקלי הבישול, דלא כמשנ"ב, אבל מסכימים שעלי תה הם וודאי עכ"פ בגדר ספק, האם מים אלה עכשיו דינם כאותם עלי תה ממש, או דינם כמים רגילים ומותר לשים אותם בכלי שני, כי מים לא מקלי הבישול ואף טעם העלים הבלוע בהם לא ייחשב מקלי הבישול?
לכאורה אפילו בקר יהיה הדין כך, למעשה יש לנו כאן מים, אבל בחם שכל הדין של בישול אחר בישול הוא מחלוקת גדולה, ודאי אין לחוש להרכיב את שתי החומרות יחד.
השאר תגובה