שאלה:
שלום לכבוד הרב
אם אפשר הסבר למג"א שהביא המשנה ברורה בסימן רסג ס"ק ל"ג ( האם הוא מוסיף על ס"ו של שו"ע, ומה הוא מוסיף)
2. למה יש דינים שונים בין הרמ"א בסעיף ח לבין ס"ק מה' במשנה ברורה?
3. המ"ב מביא בס"ק יב שאחת מהסיבות שאישה תדליק את הנרות היא משום שהיא כבתה נרו של עולם שגרמה מיתה לאדם הראשון. אולם בסימן תכו ס"ק א כתב שאישה לא תברך ברכת הלבנה משום שהם גרמו לפגם הלבנה (כי היינו אומרים שתברך כי אע"פ שזה זמן גרמא נוהגות הנשים לברך בכל זאת)?
בסימן רצו מ"ב כותב בס"ק לה' שהמג"א אומר שנשים נהגו שלא לשתות מכוס הבדלה, למה נהגו ככה?
תשובה:
שלום וברכה
1. ההבדל בין סעיף ו לסעי' ז הוא בכך שבסעיף ו מדובר שיש לו חדר מיוחד ואז לא משתתף אלא מדליק, ובסעיף ז מדובר שאין לו חדר מיוחד וכיון ששם לא דיבר מפורשות על בחור ישיבה הוסיף זאת המגן אברהם.
2. ברכה על תוספת אורה נהגו רק בנשים נשואות ולא בגברים.
3. ההבדל גדול, שם הברכה היא על הלבנה עצמה, שבעצם מתחדשת אחר שנפגמה, זה קצת בלשון מושאל "הרצחת וגם ירשת", כאן הברכה היא לא על האדם אלא הדלקת נרות שרק מזכירה ומכפרת חטא זה.
4. בספר השל"ה היות ועץ הדעת היה עץ גפן וע"י החטא האשה פרשה מהאיש בכמה דברים ואחד מהם זה דם נידה שנאמר שם "הרבה ארבה את עצבונך" ודרשו חז"ל במסכת עירובין בדף ק' עמוד ב' שזה דם נידה ודם בתולים, לכן לא תשתה מהבדלה. כמובן שכאשר אשה מבדילה וכגון שאין לה בעל, היא שותה.
תודה רבה על התשובות
רציתי לחדד את השאלה הראשונה שלי. המג"א בא להקל?- ולומר שהבחורים ששו"ע חייב אותם להדליק זה בחורים שאוכלים בפני עצמם ולדעתו (מג"א) די להם להשתתף בפרוטה ולא להדליק בעצמם אולם הסמוכים על שולחן בעל הבית אין צריכים להשתתף בפרוטה אפילו.
אולם מהלשון משמע שהוא בא להחמיר: "גם הבחורים צריכין להשתתף"
2. לגבי השאלה השניה שלי. אני שואל למה שהמשנה ברורה בס"ק מה' לא יכתוב כמו הרמ"א בסעיף ח שידליקו במקום אחד (כי לכתחילה צריך במקום אכילה). אבל המשנה ברורה אומר שידליקו בחלקים שונים בבית כי אין לכל אחת שולחן בפני עצמו. אבל גם הרמ"א לא דיבר שיש שולחן בפני עצמו לכל בעל בית כמו שמוכח ממשנה ברורה בסעיף לז'!
ודאי בא להחמיר, שגם כאשר סמוכים על שולחן בעל הבית, עדיין צריכים להשתתף.
2. זו שאלה מענינת, אני חושב כפי שכתבי שזה בגלל שמדובר בנשים, ששם המנהג שכל אשה מדליקה בעצמה ולא משתתפות יחד, ויחד במקום אחד אי אפשר לברך על תוספת אורה למנהג הספרדים לפחות.
במחילה.
1. מחילה. "אם הוא סמוך על שולחן בעל הבית הרי הוא הכלל בני ביתו" =ואינו משתתף. לא הבנתי מה המג"א אומר. אם אפשר להסביר מהיסוד מה הוא מוסיף.
2. אני שואל לשיטת הרמ"א שיש תוספת אורה למה שלא ידליקו כולם במקום אכילתם ?
כוונתי היתה שאין לו חדר מיוחד. הוא לא מוסיף דין, אלא מביא שכך הדין גם בבחורי ישיבה שזה נושא שלא הוזכר מפורשות בסעיף זה, שאם אין לו חדר מיוחד עליו להשתתף בפרוטה.
2. הדברים הרי מפורשים במשנה ברורה שהחשש הוא מחמת תוספת אורה, אכן זו הערה מענינת למה כאן דנו גם לבני אשכנז לחשוש לכך לכתחילה [ראה במשנה ברורה שאם אין להם חדרים מיוחדים אה"נ שאין לחוש ואפשר לברך].
שוב שאלה ברשותך על המג"א.
המג"א מחמיר יותר מפסק השו"ע בסעיף ז. שהשולחן ערוך אומר שאורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקים עליו בביתו צריך להשתתף בפרוטה. (משמע שאם מדליקים עליו בביתו לא צריך להשתתף בפרוטות!) והמג"א בא לומר שאם אין לו חדר מיוחד למרות שמדליקים עליו בביתו בכל זאת צריך להשתתף בפרוטה??
לא. ודאי המגן אברהם לא חולק על הדין הברור של מי שמדליקים עליו בביתו, הוא רק מוסיף את הדוגמא של הבני ישיבה שודאי הרי לא מדליקים עליהם בביתם [לא מדובר בבני ישיבה בני זמנינו שכל רגע באים לקחת סף אוכל כביסה וכו' מהבית, שעל זה דנו פוסקי זמנינו אם נחשבים סמוכים על שולחן ההורים או לא].
השאר תגובה