שאלה:
אם אני אוכל עוגיה שהיא מזונות, אך יש עוד מרכיבים/קמחים. ויש לי נפח של קופסת גפרורים, איזה ברכה אחרונה לברך?
תשובה:
שלום וברכה
כיון שאין לך כזית מהדגן, יש לברך מזונות בתחילה ובורא נפשות בסוף.
[כאשר מדובר בדברים שמטעימים את המזונות, כגון ביצים וסוכר, רבים נהגו לברך על המחייה, כיון שהכל טפל ומצטרף].
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רח סעיף ט
עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה, מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה; ואם עשה ממנו פת, מברך המוציא וברכת המזון; ודוקא שיש באותו קמח מחמשת מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס, אבל אם אין בו זה השיעור מחמשת המינים, אינו מברך לבסוף ברכת המזון, אלא בתחלה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אף על פי שאין בו כזית בכדי אכילת פרס, ולבסוף על המחיה; ואם בשלו בקדירה, מברך תחלה בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות.
משנה ברורה סימן רח ס"ק מז
(מז) על המחיה – רבים מהאחרונים נתקשו בזה דלא מצינו כיוצא בזה בברכות דמתחלה המוציא ולבסוף על המחיה ועוד דמאי שנא מהא דכתב לענין בישול בקדרה דאין מברך לבסוף רק בנ"ר מחמת דאין בו כדי אכילת פרס וה"נ לענין פת ומחמת זה באמת הגיה הגר"א דצ"ל גם כאן ולבסוף בנ"ר והרבה אחרונים טרחו ליישב דברי השו"ע [עיין בא"ר ובמטה יהודה] ומחמת זה ראוי לירא שמים שלא יאכל פת כזה אלא בתוך הסעודה ומ"מ הנוהג כדברי השו"ע אין למחות בידו דכן סתמו הרבה אחרונים לדינא ודע עוד דה"ה אם בהפת היה מעורב קמח דגן כזית בכדי א"פ אלא שהוא לא אכל רק מקצת מהפת שלא היה שיעור כזית דגן מכל הזיתים שאכל ג"כ אינו מברך בהמ"ז אלא על המחיה לדעת השו"ע או בנ"ר לדעת הגר"א:
וראה עוד משנה ברורה בתחילת סי' רי, ויביע אומר חלק י סי' יט.
