שאלה:
אני מבולבל כלכך, אין מצווה כזו התורה מצווה רק להישמע לסנהדרין הגדולה.
אם כן מדוע אנו מקשיבים לחכמים? ולמה ומאיפה
"העובר על דברי חכמים חייב מיתה" ולעומת זאת מי שעובר על עבירות מדאורייתא לא בהכרח חייב מיתה!
מנין להם הבעלות על התורה ועל היהדות?!
תשובה:
שלום וברכה
יסוד החובה לשמוע לדברי חכמים, היא בציווי לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין ושמאל, "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" ועוד כהנה וכהנה פסוקים. ואף שנחלקו ראשונים בספר המצוות האם האיסור של לא תסור נאמר בכל דיני חז"ל או רק בי"ג מידות שהתורה נדרשת ויש שחילקו בין הסנהדרין לסתם חכמים, מכל מקום תוכן הדברים ברור וכפי שציינת יפה שאין לעבור על דברי חכמים, משום שמיש מבטל דברי חכמים בעצם מזלזל בערך התורה ואסביר: כאשר יש לאדם שאלה רפואית, כל המלצה של רופא הוא לוקח בכובד ראש, אף אדם בר דת לא יבטל את המלצת הרופאים וינהג כמו ששכלו מבין, כי הוא יודע שבתחום הרפואי הם מבינים טוב יותר ממנו. אם אדם בדברי תורה מוכן ללכת אחרי דעתו הקטנה ולא אכפת לו דעת חכמי התורה המוסמכים ממנו, סימן שהוא מזלזל בחשיבות הענין, ומבחינתו "מקסימום טעיתי, לא נורא"… על הזלזול הזה נאמרה המימרה הכל כך חריפה שהזכרת. ואכן ראה בס' קונטרס דברי סופרים של רבי אלחנן וסרמן שהאריך בכך, שביסוד הדברים החובה לשמוע לקול דברי חכמים היא סברא פשוטה ולכן היא גם נחשבת כחובה דאורייתא. וראה עוד בהרחבה רבה בספר החינוך על מצות לא תסור.
