תרומות – לחץ כאן

כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר

שאלה:

שלום,
מקלדת-מחשב שדרך-קבע אינה-בשימוש, לא מחוברת-לחשמל באמצעות-שקע-ותקע, ואין בתוכה סוללות. -אבל בתאוריה כן אפשר לחבר אותה לחשמל ושהיא כן-תעבוד, דהיינו שהיא לא מקולקלת, אלא רק לא בשימוש רוב הזמן,
כי קיימות מקלדת-מחשב אחרות באותו הבית. -האם במהלך שבתות, -מותר ללחוץ
במקשי-המקלדת-מחשב-הזאת שאינה-בשימוש,
כחלק מהתפילה והלימוד בבית-הפרטי
במהלך-בשבת ?
אם הלחיצה על המקשים מקיימת רעש כלשהו, קצת כמו תוף-קטן או קצת כמו הקשה-בדלת, אסור להקליד בה משום שזה כמו כלי-נגינה ?

תודה,

תשובה:

שלום וברכה

אסור להקליד בה ולטלטל אותה כי היא מוקצה, כמו כל כלי שמלאכתו לאסיור, ויתכן שגם אין לה שום תשמיש היתר ולכן לדעת הרבה פוסקים היא נחשבת מוקצה מחמת גופו, ככל כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר.

מקורות:

על מחלוקתם של הפוסקים לגבי כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר, ראה משנה ברורה סי' שח ס"ק לד, ובסי' רעט שעה"צ ס"ק ד, וראה בבירורי הלכה שבסו"ס ארחות שבת שהגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערך הורו בזה להחמיר ובאג"מ או"ח ח"ה סי' כב נראה שמתיר.

Join the Conversation

7 Comments

  1. מה אם גם בימות-החול הוא מקליד בה למרות שאינה מחוברת לחשמל, כי נוח לו להקריא תפילה ככה בביתו, ואין לה כל תשמיש חוץ מזה = היא לעולם לא משמשת במטרתה המקורית ביחד עם מחשב, אלא רק לתפילה בלי-חיבור לחשמל. -גם אז מדובר בוודאות בכלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר ?

  2. גם אז, אפילו על יחוד כלי כזה למשחק סבר השולחן ערוך בסוף סימן שח שזה לא יחודד חשוב דיו כדי לעקור את היעוד המקורי.

  3. למה השימוש ביום חול לתפילה לא ייחשב למלאכת היתר של הכלי?
    לא צריך שהכלי יהיה מיועד גם למלאכת היתר אלא מספיק שתהיה לכלי אפשרות של מלאכת היתר. (ע"ע פטיש לפצוע אגוזים)

  4. שימוש של אדם אחד, שאינו שימוש ממש, אין כאן תכלית מסויימת זה לא יועיל. השו"ע מחדש שאפילו יחוד למשחק אינו מועיל, כל שכן כאן, שבזה גם הרמ"א יודה.

  5. כבוד הרב שליט"א.
    לענ"ד יש לחלק טובא בין סוגיית יחוד כלי לבין הנידון של כלי שמלאכתו איסור שאין לו מלאכת היתר.

    בסוף סימן שח הסוגיא היא שינוי תכליתו של הכלי.

    כאן אנו לא עוסקים שינוי התכלית. התכלית היא מלאכת האיסור. אנו רק רוצים להגדיר האם יש גם מלאכת היתר.

    ולכן, התיר הגרש"ז בשולחן שלמה :
    "שהמאוורר אינו פועל שאסור לטלטלו כלל כיון דאין לו שום שימוש, אמנם אם יש לו איזה שימוש אפי' שאינו מצוי, סבר דחשיב ככלי שמלאכת לאיסור, וכגון במפתח של מכונית דשרי לצורך גופו ומקומו, משום שראוי לתפוס בזה דפים שלא יתפזרו".

    ועוד הרבה דוגמאות באחרוני זמננו.

    וכמו שהוכחתי מפטיש לפצע בו אגוזים שאין זו תכלית הכלי כלל וכלל. בזמננו עכ"פ.

    ישר כח

  6. אתה צודק ככל שזה קיים אצל עוד אנשים וגם התכלית היא בעלת חשיבות מסויימת בפני עצמה, אבל צורך לאדם מסויים בהכרח אינו מועיל, שאם לענין מה אמרו שכאשר אין לו תשמיש היתר זה אסור אפילו לצורך גופו, הרי אם יש לו צורך גופו אז יש לו תשמיש היתר… בהכרח הכוונה שזה משהו שקיים אצל כולם ובעל משמעות, ואגב רבים דנו אם שימוש של החזקת דפים מספק.

  7. יישר כח.
    לתועלת הענין אני מצרף את דברי החזו"א באגרת.
    מעומק נועם השכל, שאין מעט במספר, מכריע כאן הכף, אלא יש באדם כחות נפרדות במדת הדרך ארץ, וכל אדם יש בו אנינות הדעת והתפנקות, ואתפוש למשל אדם לוקח קורנס ופוצע בו אגוזים בשביעת נפש, ואם יקח בנו הקטן נר של נפטא ויעמידנו על הכוס של יין ושל חלב לכסות את הכוס יגער בו אביו שיראה בזה חסרון דרך ארץ וכן כל הני דנשנין ר"פ כל הכלים הן תשמישין מנומסין, אבל חצוצרה ומטה של מעות וקינה של תרנגולין, אין תשמיש היתר שלהן מנומס רק משונה, כגון לפצוע אגוזים בחצוצרה ובמטה ובקינה ונשמת האדם עשירה בגוונים ואי אפשר לירד לסוף דעתה, למה קוראה לזה ישר ולזה משונה, אבל כן הוא הדבר. ומה שהזכירו תו' (דף לו. ד"ה הא ר"י) תשמיש היתר מעט, אינו מעט במספר ואיה סופר ומה ערך יש לזה, אלא ענינו תשמיש שנאוי לרגשי בני אדם, וגם תשמיש היתר של שירים אינו אלא באופן משונה ושינוים אי אפשר ליתנם במאזנים ולשקול איזה משונה יותר שאין השינוי גוף אלא צורה, ולהכניס כאן דקדוק בתשמיש ההיתר שישקל אם ראוי לקבוע על מלאכת ההיתר שם תשמיש כלי, ולהאמין שבשעה שדנו אם מותר לטלטל קורנס לפצוע אגוזים דנו אם הכאה תשמיש כלי, וכן דנו אם תשמיש כיסוי תשמיש כלי זהו יציאה מכונת האמת, דאין צריך רק תשמיש היתר נאות לבני אדם ותו לא, ותנן קכ"ד ב' שברי ערבה לכסות כו', וכיסוי הוא תשמיש חשוב, ומעולם לא דנו עליו מצד תשמישו, אלא דנו בדבר שהוא מבלתי חביבים על בני אדם … וטביעות עינא בדרך הגמ' הוא היסוד היותר חזק בלימוד ההלכה

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל