תרומות – לחץ כאן

היתר מכירה בשמיטה / ספיחין

שאלה:

א. פירות מאוצר בית-דין: יש קדושת שביעית, אין בעיית כשרות, חיזוק חקלאים יהודים, חיזוק חקלאים המתאמצים בשמירת השמיטה.
ב. ירקות מאוצר בית-דין: יש קדושת שביעית, יש שאלת כשרות, חיזוק חקלאים יהודים, חיזוק חקלאים המתאמצים בשמירת השמיטה.
ג. איסום מהשנה השישית: אין קדושת שביעית, אין שאלת כשרות, חיזוק חקלאים יהודים.
ד. מצע מנותק: אין קדושת שביעית, אין שאלת כשרות, חיזוק חקלאים יהודים.
ה. פירות מהיתר המכירה: אין קדושת שביעית, אין שאלת כשרות, חיזוק האחיזה היהודית בארץ.
ו. יבוא מחו"ל: אין קדושת שביעית, אין שאלת כשרות, החלשת האחיזה היהודית בארץ.
ז. ירקות מהיתר המכירה (זריעת ישראל): אין קדושת שביעית, יש שאלת כשרות, חיזוק האחיזה היהודית.
ח. גידולי נכרים: אין קדושת שביעית, אין שאלת כשרות, חיזוק האחיזה הנוכרית בארץ.

שאלותיי הם:
1) מה הכוונה בדברי הרב שכתב "יש שאלת כשרות" או "אין שאלת כשרות"?
2) מי הם הסוברים כסדר הזה? (מה סובר הרב עובדיה?)

תשובה:

שלום וברכה

יש שאלת כשרות ואין שאלת כשרות כוונת הכותב אם אני מבינו אל נכון, שיש חשש של איסור ספיחין, כלומר ירק שגדל בשנה השביעית, גם אם גדל מעצמו בקרקע של יהודי הוא אסור באכילה מצד איסור ספיחין. האיסור הזה הוא מדרבנן, כדי למנוע אנשים מלזרוע בסתר ולומר שזה צמח מעצמו… לכן ירקות ניתן לאכול רק מיבול חו"ל או יבול נכרי.

הכותב שאינני מכירו ואינני יודע מנין העתקת… מצדד בעד היתר מכירה, לכן אני מניח שהוא נמנה יותר על הצייונות הדתית, שכן כידוע יש מחלוקת גדולה מאוד בין פוסקי הדורות האחרונים בשאלה זו של היתר מכירת קרקעות לגוי. בטרם נסביר את הענין, אני רק רוצה לציין שחורה לי מאוד, שמערבים שיקולים לא הלכתיים בנושאים הלכתיים מובהקים.

כלומר בשאלה של היתר מכירה אנחנו צריכים ראשית לבחון האם זה מותר או אסור, ולא לערב שיקולים מוסריים כביכול של חיזוק או החלשת הישוב בארץ, בכך משפיעים על הנפש קודם בחינת הנושא… מה גם שזה לא נכון… ב"ה מדינת ישראל מספיק חזקה… וגם אם יש בה בעיות בטחון, לא מכירת הקרקעות בשביעית זה מה שיושיע… ובכלל, בעיני ציונות אמיתית זה לזכות לקיים בארץ את המצוות התלויות בה בשמחה, שביעית תרומות ומעשרות וכל השאר, לזה ייחלו אבותינו 2000 שנות גלות.

בנוגע למכירת קרקעות לגוי בשביעית יש כידוע בעיות רבות: בראש ובראשונה, המכירה אינה רצינית. ברור הרי הדבר שאם הגוי ירצה לממש את המכירה, ולקחת את כל קרקעותיה החקלאיות של מדינת ישראל אף אחד לא יתן לו את זה… גם בית המשפט לא יאשר את חוקיות המכירה הזו. שנית יש כאן שאלה של "לא תחנם", הרי אסור למכור לגוי קרקע בארץ ישראל. בעיה נוספת, שהרי גם המתירים התנו זאת בכך שכל מלאכות הקרקע האסורות מהתורה יעשו רק על ידי גוי, ובפועל זה נעשה על ידי יהודים, אין יכולת ואין מי שיפקח על חקלאים חילונים או חילונים למחצה כיצד הם מעבדים את שדותיהם, ועוד בעיות.

בזמנו שהיה מצב קשה מאוד כאן בישוב בארץ, היתה מחלוקת גדולה בין גדולי הפוסקים, הגרי"א ספקטור שייסד את רעיון המכירה, אל מול המהרי"ל דיסקין וסיעתו שדחו את הרעיון בתוקף, ורבים סמכו על המכירה. כך ייסדה וקיבלה הראי"ה בקוק בזמנו, אבל כולם הגבילו זאת לאותה שמיטה בלבד ומחמת המצב הקשה מאוד ששרר בארץ. ראה סקירה מפורטת בענין זה בהקדמת הספר מעדני ארץ שביעית של הגרש"ז אויערבך. למעשה הכרעת רוב הפוסקים היום שלא לסמוך על היתר מכירה, כך הרב אלישיב הרב אויערבך הרב וואזנר וכך מנהג רוב ככל בני התורה בארץ. הגר"ע יוסף סבר שמעיקר הדין היתר מכירה מועיל, אולם ראוי לבני תורה להחמיר בזה. 

לכן, העצה הטובה ביותר לגבי פירות שביעית, שבעצם פוטרת את כל הבעיה לשני הצדדים, היא הרעיון של אוצר בית דין. לפיו החקלאי בעצם נותן לכתחילה את כל זכויותיו ביבול לבית דין, שהם יחלקו אותו כראות עיניהם, והוא רק מקבל שכר טירחה ודמי הוצאות על הטיפול בכל הגידול והשינוע של הסחורה. כך גם הוא יכול להתקיים ולקיים מצות שביעית כהלכתה, וגם הציבור יכול לאכול דבר המותר באופן מהודר. לגבי ירקות, קונים בחודשים הראשונים של השנה מיבול השנה השישית, ולאחר מכן משל יבול נכרי. או מהערבה הדרומית שהיא מחוץ לגבולות ארץ ישראל לענין שביעית.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל