שאלה:
האם כאשר אני רואה בעיות אצל ילד זר, המוכר לי בשמו, יש חובה הלכתית לחפש את הוריו ולדווח להם על כך? השאלה היא בשני הכיוונים: אם הילד מתנהג בצורה רעה, לדווח להורים כאחראים לחינוכו, וכן אם הילד סובל מכך שמתנהגים אליו בצורה רעה, לדווח להם כאחראים לשלומו. מכיוון שלא תמיד התערבות היא יעילה, ובודאי שאינה נעימה, הנטיה הטבעית היא לוותר על זה, ולכן אני מדגיש ששאלתי אם יש חובה הלכתית בדבר (ולא האם מומלץ או ראוי וכו').
תשובה:
שלום וברכה
אם יש בדיווח תועלת אז מה השאלה? בודאי יש חובה לדווח. מי ידאג לילד אם לא הוריו… כך לגבי התנהגות שאינה הולמת מצידו ובודאי הוא כך כאשר הילד סובל, ומי יגן עליו אם לא הוריו. כמובן כאשר הילד מבית שאינו יודע ויכול לטפל, משפחה הרוסה או הורים מוגבלים במידה זו או אחרת או כל דבר אחר, יש למצוא דרך אחרת להועיל לו, אם זה דרך המחנך או רב מקומי או קרוב משפחה אחר. אבל ודאי אין לתת לילד לסבול סתם כך באין מושיע.
שנדע רק טוב כל הימים. תזכה למצוות.
התשובה היא "אם יש בדיווח תועלת", ועל זאת היתה השאלה, מפני שהרבה יש לחשוש שמא לא תהיה תועלת – אולי ירגישו שסתם מישהו דוחף את האף, אולי יחשבו שמישהו עושה סיפור מתקרית לא משמעותית וכו'… ואולי זו באמת תקרית לא משמעותית, מישהו מהצד לא תמיד יכול לדעת.
לכן חיפשתי האם יש בזה חיוב הלכתי – כמו השבת אבידה, שאסור להתעלם גם אם לדעתי זה משהו קטן ולא משמעותי – או שזה רק המלצה ואז זה בכפוף לשיקול דעתי האישית, אם זה משמעותי ויעיל או לא.
השבת אבדה תלויה בתועלת, ודאי יש כאן חיוב עד כמה שיש תועלת, והאם אכן יש תועלת כזו זה נתון לשיקול דעתך.
השאר תגובה