ממונות

שאלה:

בס"ד
שלום רב
הייתי נשוי לאשתי 18 שנה (לשנינו היה זה נישואין שניים) ב"ה הנישואים היו טובים. (מבלי להגזים לא רבנו אפי' פעם אחד בכל זמן הנישואים) הרבה פעמים חלקו דעותינו אבל לא היה אף פעם ברוגז או ריב.
אשתי נפטרה מהמגיפה בסיון תש'פ
לאשתי יש בן אחד מנישואים ראשונים נשוי שגר יותר מאלף קילומטר
מרצוני אמרתי לו שאני לא רוצה את הבית על שמי רק לגור עד שאני יעזוב (ללא זמן מוגבל), ולבקשתו חתמתי אצל עו"ד הוא העביר את הבית על שמו לפני חודש, וכעת אני נוכחתי שלא נכתב שהסכמנו שאני יכול להשאר לגור.
אני מבין שנפלתי, מצאתי ב"ה דירה להשכרה
שאלתי היא מי קודם לירושה? אני הבעל, או הבן, השאלה היא רק גבי מטלטלין house hold items לא תכשיטים או חשבון בנק. רק על חפצי בית רהיטים מגבות סירים וכדומה
תודה, דוד

תשובה:

שלום וברכה,

מהתורה הבעל יורש את האשה, וכן הדירה עם כל תכולתה שייכת לבעל ולא לבנה. לפי הלכה כאשר סיכמת שאתה מוותר על הדירה אבל לא על הדיור, יש לך זכות לדור בדירה והחתימה לא מבטלת את ההסכם שלכם. כיון שהיה תנאי בעל פה והיה חתימה בטעות.

את כל המטלטלים והתכשיטים שייכים לך לפי הלכה.

בהצלחה.

מקורות:

שולחן ערוך (אבן העזר הלכות כתובות סימן צ סעיף א): הבעל יורש את אשתו. בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל. בד"א, במוחזק; אבל לא בראוי, כגון ירושה שראויה ליירש, ומתה בחיי מורישה, אינו עומד במקומה לירש. הגה: שטר חצי זכר, שנוהגין בו האידנא שכותב האב לבתו ליטול בירושתו כחלק חצי זכר, ואם תלך הבת בלא זרע קיימא יתבטל החוב, ומתה הבת בחיי אביה והניחה זרע קיימא, ומת הזרע ואחר כך מת אביה,  הבעל יורש כח אותו השטר, מכח זרעו שיירש אמו והוא יורש זרעו (מהרי"ו סי' ט"ז). כתבו לה מורישיה קרקע מחיים ופירות לאחר מיתה, הבעל יורש אותה קרקע ממנה. (מרדכי ריש יש נוחלין)  אבל שבח נוטל במה שיורש ממנה, שהרי ברשותו השביח. ואינו יורש מלוה אשתו, כגון שמתו מורישיה והיתה להם מלוה ביד אחרים משנשאה, ומתה קודם שגבתה אותם. הגה: אבל אם הניחו מורישיה נכסים, אף על פי שלא גבתה הבת מחיים, ואפילו אם היו משועבדים לכתובת אלמנה, נקראים מוחזקים לבת והבעל יורש אותם. (מרדכי כל הנשבעין).  וכן אם היה לה מלוה ביד אחרים כשנשאה, ומתה האשה קודם שגבתה אותה, אינו יורשה, אבל אם הלותה מנכסי מלוג, ומתה קודם שגבתה, בזו יורש אותה בעלה. הגה: כל הנכסים שהיו לאשה שאין לבעלה רשות בהן, והלוותה אותן לאחרים, אין הבעל יורש אותן. (ב"י בשם תשובת הרשב"א).