תרומות – לחץ כאן

סרבן לבית דין שחויב בערכאות בחיובים שונים

שאלה:

יהודי [כביכול] חרדי סירב להגיע לד"ת וב"ד התירו לתובע לפנות לערכאות שלהם.
שם נפסק שהנתבע גנב את כספו של התובע משך שנים רבות…והשופט חייב את הנתבע להחזיר את כספו בנוסף לפיצויים הוצאות וכו'
גם אחרי שיקבל הכול, לתובע נגרם הפסדים כבדים בפחיתת ערך כספו משך השנים, וגם הרבה עוגמת נפש שגם נזק של ממש לבריאותו!
האם מותר לו לקחת כל מה שביהמ"ש פוסקים מכיוון שהנתבע זרק כל הזכויות שלו וקיבל ביהמ"ש כ"בורר" וכבר לא יכול לטעון "גרמה" וכו'

תשובה:

 

שלום וברכה,

כאשר הנתבע סרב לדון בבית דין, וקיבל התובע היתר לדון בערכאות, או נתבע שתבעו אותו לערכאות, ובלית ברירה הלך הנתבע לערכאות, מותר לו לקבל את כל מה שדנים בערכאות, ואפילו אם יודע הנתבע שלפי דין תורה חייב לשלם, ופטרו אותו בבית משפט – פטור מלשלם. וכמו כן מותר לתובע שקיבל היתר מבית דין לתבוע בערכאות את כל החיובים שדנים בבית משפט – גם חיובים שאין להם בסיס הלכתי, כגון עגמת נפש וכדו', מלבד ריבית שאסור לדרוש למרות פסיקת בית המשפט. אולם אם יש תביעות שלפי הלכה חייב הנתבע ובית משפט לא חייבו עליהם, או שיש תביעות שאין לך ראיה עליהם אתה יכול לקבל גם את הריביות שפסקו בערכאות ולקבלם בתורת חוב ולא בתור ריבית.

בהצלחה.

מקורות:

ברמ"א חו"מ סימן כו כתב שתובע שפנה לערכאות ויצא מופסד, ורוצה לדון בבית דין, הביא הרמ"א שתי שיטות האם נזקקים לו בבית דין או לא. ופסק שהעיקר כשיטה שאין נזקקים לו. וכתב הנתיבות שבית דין אינן נזקקים, אך אם יודע מעצמו שחייב לפי דין תורה, חייב לשלם. אמנם התשב"ץ ח"ג סוף סימן סח, והכסף הקדשים סוברים שאם דן כדין בערכאות יכול לדרוש כאשר יפסקו, ואינו חייב לשלם את חיובו למרות שלפי הלכה אינו חייב לשלם, ונחשב שהצד השני הפקיר והתייאש ממונו. בנוסף במקרים רבים התובע לא יודע מה חובת המזיק לפי הלכה ולכן אינו חייב לדון מולו בבית דין אחרי שסירב להתדיין בבית דין, וזכותו לקבל מה שפסקו לו בבית משפט.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל