שאלה:
שלום כבוד הרב ,
הרב יצחק יוסף כתב בספרו :
שני בני אדם האוכלים על שלחן אחד, זה בשר וזה גבינה, ויושבים רחוקים אחד מהשני באופן שאין שום אפשרות שהאחד יכול לפשוט ידו וליטול מאוכל חבירו, מותר לדברי הכל בלא שום היכר. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד שלט]
האם הכוונה שצריך שכל אחד ישפוט ידו, ואם ידיהם נוגעים זה בזה צריך היכר ?
או הכוונה שאין יד האחד מגיעה לצלחת של השני ואז אין צריך היכר ?
תשובה:
הכוונה שיד כל אחד מהם לא מגיעה לצלחתו של חברו.
יום נעים.
ראה פרי מגדים סי' פח שפתי דעת ס"ק ג ובפתחי תשובה שם ס"ק ג. אגב בפוסקים נחלקו אם היתר זה מועיל רק כששני בני אדם בשולחן, שמלבד הריחוק גם יש מי שיזכיר לו, או שגם כאשר אדם אחד אוכל בשולחן ויש מאכל חלבי רחוק ממנו, וראה מעדני השולחן שם ס"ק יא שהחמיר בזה.
תודה רבה כבוד הרב !
השאר תגובה