תרומות – לחץ כאן

קביעות סעודה בקידוש בבית הכנסת

שאלה:

למה עושים קידושים בבתי כנסת שזה מכשול של קביעות סעודה שהרי אם נגיד מישהו אוכל כמה קרקרים עם דג מלוח ועוד 2 3 פרוסות עוגה וקצת קיגל אטריות והוא שבע מזה האם לא נכנס בספק של ברכת המזון כי הבנתי שלפי האשכנזים מצרפים את שאר המאכלים

תשובה:

שלום וברכה

ראשית יש לציין שאכן כפי המקובל במקור לכך שמביאים קוגל בקידוש, הוא משום שהמנהג להחשיב אותו כתבשיל ולא כמאפה [בשונה מדעת הגרי"ש אלישיב שהחמיר בזה כיון שסופו ללא מים] וכך אין בו קביעות סעודה.

ולגבי שאלתך שבכזית מזונות יחד עם עוד מאכלים כבר ניתן להגיע לקביעות סעודה, זה לא מדוייק, כיון שאף שהמגן אברהם בסי' קסח סעי' ו כך סבר, כבר התקבלה בענין זה ההוראה כפי שידוע מהגרי"ש אלישיב ועוד, שלא חוששים לצירוף מאכלים אלא באופן שאוכלים שיעור ג'-ד' ביצים. כלומר למרות שבני אשכנז בניגוד לבני ספרד, נהגו ששיעור קביעות סעודה הוא כמות שאדם רגיל לאכול כאורחה ולא די בג' כביצים, אן אכל ג' כביצים ואכל עוד ירקות וכדומה זה מצטרף לקביעות סעודה.

נמצא שאם יאכל שתי פרוסות עוגה שזה עדיין רחוק מג' כביצים, ויאכל גם קוגל, עדיין אין קביעות סעודה.

מעבר לכך, בלאו הכי יש להזהר הרי צריך לאכול סעודת שבת…

נכון שלבני ספרד יש להזהר יותר, כי כבר ב200 גרם חוששים לכתחילה שהוא קביעות סעודה.

ערב טוב.

Join the Conversation

1 Comment

  1. אני נתקלתי דווקא במקרים הפוכים, שלעיתים מצוי שאנשים אוכלים 2 קרקרים אווריריים למדי וקלי משקל, ומברכים על המחיה ואז נכנסים בספק שני איסורים: (אם אכן אכלו פחות משיעור וברכו על המחיה):
    1. אכילה ללא קידוש – שהרי אם לא אכלו כזית מזונות או לא שתו רביעית יין, נמצא שהקידוש לא היה במקום סעודה ולכן לא יצאו ידי חובת קידוש.
    2. ברכת על המחייה לבטלה.

    חכם עיניו בראשו יאכל 30 גרם קרקרים ויצא מחששות של ספקות וחשש של ברכות לבטלה וחשש של איסור אכילה ללא קידוש.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל