האם ניתן להפקיע מתנת מקרקעין מחיים, אף לאחר רישומה בטאבו..

שאלה:

לאה התגוררה בדירה מוחכרת על ידי חברת עמידר במשך עשרות שנים, באותה הדירה התגוררו גם בתה וחתנה עם יוצאי חלציהם מיום נישואיהן ועד עתה. לימים (בשנת 2004) קיבלה לאה התובעת זכות חכירה מלאה מחברת עמידר שהדירה תהיה רשומה בטאבו במעמד חוכרת ולא במעמד בעלות, אלא הבעלות תשאר של מדינת ישראל עד לשנת 2054.
בשנת 2009 עמדו הנתבעים על לאה והכריחו אותה במעמד עורכת דין לחתום על מסמכים שמקנים להם מעתה את הזכות בנכס במלואה ללא תמורה.
את דבר האונס לחתימה סיפרה לאה רק לאחר שנה לאחת מבנותיה, ועד לזמן זה לא היה דבר המתנה ידוע לשום אדם זולת הנתבעים והתובעת.
דברי לאה לא הוקלטו, ולא הוצהרו לפני עורך דין, אלא הם הטענות אשר העלתה לפני בתה, ואף לפני עד זר ששמע אותה במפורשות על מסכת ההחפרה שעברה מצד הנתבעים מלפני המתנה, וביותר מלאחר המתנה, עד לזמן שכבר לא יכלה לשהות במחיצתם, והובאה לביתה של בתה האחרת.
לימים (בשנת 2015) נפטרה לאה, והיורשות (בנות המנוחה, כי לא היו לה בנים) זעמו בלבם על הנתבעים, אבל לא פנו לבית דין, משום שנאמר להם על ידי מספר אנשים שאם הבית רשום על שמם בטאבו לא ניתן לעשות דבר.
למרות שזכות המתנה ניתנה כבר בשנת 2009, מכל מקום לא מימשו הנתבעים את הזכות הזו אלא עד לשנת 2012 שאז נרשם הבית במנהל מקרקעי ישראל על שמם כחוכרים עד לשנת 2054.
ביד התובעים יש תצהיר בפני עורך דין שהנתבעת בת המנוחה הצהירה בפניו כי "אין לאימי דירה, והדירה הועברה לי ולבעלי כבר בשנת 2009". ומכח תצהיר זה ניצלו הנתבעים (בת המנוחה ובעלה) מהאפשרות של משרד הבריאות לחייב אותם לשלם דמי שכירות על הבית לטובת המנוחה שתתגורר בבית חולים סעודי, ומשרד הבריאות הוא שמימן את השהות של המנוחה במשך כארבע שנים בבית החולים הסעודי.
בשנת 2021 החליטה בת המנוחה (שטיפלה באימה לבדה במסירות נפש מיום שיצאה המנוחה מביתה בשנת 2010 ועד לזמן פטירתה). לפנות בכל אופן לבית דין רבני בכדי לפחות להוציא את האמת לאור שהייתה כאן לכאורה גזילה, אף אם לא יעלה בידה להוציא את הנכס מרשותם לאור האמור לעיל שהבינה שלאחר הרישום בטאבו אין בידה מה לעשות.
גם שאר היורשות התעוררו לדבר זה, והסכימו שיש לנסות לתובעם, אפילו אם רק האמת תצא לאור, וכל שכן אם יצליחו להפקיע את דבר המתנה מידם למפרע.
לסיכום: האם ניתן באמת להפקיע את דבר המתנה שניתן מחיים ולאלתר מבלי שהמנוחה שיירה לעצמה זכות כל שהיא בנכס המקרקעין היחיד שיש בידה.
והאם מה ששיירה לעצמה המנוחה מטלטלין (תכשיטי זהב), זה כבר לא נחשב לכותב את כל נכסיו לפלוני מבלי לשייר לעצמו כלום.

אשמח לתשובה הלכתית מכבוד הרב, ולא כפסק דין חלילה שלא במעמד תובע ונתבע. תודה חתן המנוחה ע"ה.

תשובה:

שלום וברכה,

כפי שכתבת אין אפשרות לכתוב תשובה הלכתית בשאלה סבוכה כזו. 

אם התביעה מצד הכותב כל נכסיו לבנו שעשאו אפוטרופוס, הרי שכאן זה לא שייך מאחר והאמא שיירה כספים ותכשיטים ולכן אין דינו ככותב כל נכסיו. מלבד זאת יש מחלוקת האם בכותב לביתו בין הבנות האם גם בזה נאמר הכלל שעשאו אפוטרופוס. וכאן שכתבה לבת בין הבנות הרי זה שנוי במחלוקת – ראה שו"ע סימן רמו סעיף ו.

למרות זאת כדאי שתפנו לבית דין ותספרו דברים כהוויתן אולי יהיו הוכחות שהחתימה הייתה באילוץ ובטלה המתנה. כדאי להתייעץ כדי להביא הוכחות לטענותיכם. אם לא יהיו הוכחות לא יהיה ניתן להוציא את הדירה מהבת אחרי שהדירה רשומה בטאבו לטובתה.

בהצלחה.